קישורים נוספים:

תיאור המחקר המדעי של הצופן בתורה

תקציר הכרונולגיה של מחקר הרמז בדילוגים השווים:
עד הפרסום המדעי הראשון

הכתיבה הדו ממדית

קריאה פשוטה על פני טבלאות

בעקבות הרב וייסמנדל

הבעיה המחקרית של חיזוי העתיד

תקציר הכרונולגיה של מחקר הרמז בדילוגים השווים:
אחרי הפרסום המדעי הראשון

ב"ה ד' חשון התשס"ט

 

עדכון 1:

בעניין שיחזור המִּמצא
של הרב וייסמנדל

מאת דורון ויצטום

 

במאמר הקודם, "שיחזור ממצא של הרב וייסמנדל", ניסיתי לעלות על עקבותיו של רעיון אותו הגה הרב וייסמנדל זצ"ל, ואשר פרטיו המקוריים נמסרו (כך נראה) בשיבוש. הרעיון הוא, כי ביטויים מסוימים הקשורים למגלת אסתר "שתולים" כמד"שים בתורה, בדילוג של 12,111 (מספר האותיות במגלת אסתר). המאמר הנזכר מבוסס על השלב הראשון של בדיקותינו: בחינת הרעיון בספר בראשית. בשלב הראשון נבדק האם המד"ש של המלה "מגלת" בדילוג הנ"ל נפגש עם המלה "אסתר" בטקסט. נבדקו גם המד"שים בדילוג הנ"ל של המלים: "עמלק", "אגג", "המדתא" ו"המן".

בעדכון הנוכחי, הרחבתי את בחינת הרעיון לשאר חומשי התורה. נשים לב לעובדה כי המלה "אסתר" (כרצף אותיות) בטקסט נמצאת אך ורק בתחילת ספר בראשית, ולכן אין טעם לבדוק את מפגשיה עם מד"שים של "מגלת" בשאר החומשים [1]. על כן התמקדתי בשאר הביטויים המנויים: "עמלק", "אגג", "המדתא" ו"המן". בשלב זה אנו בוחנים את הנמצא באמצעות קריאה על פני טבלאות.

 

עמלק

השם "עמלק" נמצא בתורה שלוש פעמים בלבד בדילוג 12,111. את המד"ש הראשון – ראינו במאמר הקודם. המד"ש השני (בסדר הופעתו בתורה) נמצא לפנינו על פני קטע מטבלה בה מסודרת התורה כולה ב-12,111 טורים:

למרבה ההפתעה, אנו מגלים כי למד"ש של "עמלק" המופיע בדילוג של מספר אותיות מגלת -אסתר, יש המשך: "מגִלָה"!

האות "ק" בשם עמלק עוברת דרך המלה "שקל" בפסוק: "וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש." (שמות ל"ח, כ"ה). עובדה זו מעניינת במיוחד. לפי המפורש במגלת אסתר (ג', ט') הציע המן לאחשורוש עשרת אלפים ככר כסף כפצוי על הנזק שיגרם לממלכתו עקב השמדת היהודים. מפורסם מאמר התלמוד [2] והמדרשים [3] כי "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו." השקלים העודפים על מאת הככר שמשו לתכלית מפורשת: "ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם." (שמות ל"ח, כ"ח). והנה, לפני כ- 800 שנה כתב "הרוקח", מן המקובלים הקדמונים באשכנז, (הובא בספר "חומת אנך" להרב חיד"א למגלת אסתר), כי 11 הווין (אותיות "ו") שבפרשת עשרת בני המן הן כנגד ווי העמודים. לכן, הסיק בספר "דרשות בית ישי" (בסימן ל"ה), כי מה שאמרו חכמינו ז"ל, שהקדים הקב"ה שקליהם של ישראל לשקליו של המן, כוונתם היתה לאלף ושבע מאות ושבעים וחמשה השקלים שהם כנגד 11 אותיות "ו" הקשורים להמן ובניו.

נוכל לראות את שני המד"שים של עמלק שהכרנו עד כה, בקטע הטבלה הבא:

כאן נוסף, בין השאר, שמו של אבי המן – המדתא. מתברר, כי בקריאה על פני כל הטבלה (כל התורה), במאונך או באלכסונים, נמצא השם המדתא בדיוק פעמיים, לא יותר!

סומן בטבלה עניין השקלים, שהוסבר לעיל. הכתוב מספר לנו, כי השקלים הצטברו ממחצית השקל , שנתן כל העובר על הפקודים. אכן יש מפרשים, שמצות מחצית השקל היא זו שעמדה להם לישראל כנגד המן, ובלשון "ילקוט מעם לועז" (עמ' קכ"ו): "וכיון שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן הרשע לשקול עשרת אלפים ככר כסף כנגד ישראל, קדם וצוה להם מצות מחצית השקל שהיתה מתחילה בחודש אדר, להגן עליהם. ולכך נוהגים לתת מחצית השקל לפני פורים לזכור מצוה זו של מחצית השקל וכו', שבאותה זכות נושענו מגזרת המן." הממצא הבא ממחיש את הקשר בין מחצית השקל לנצחון על עמלק.

המד"ש היחיד של המלה "מחצית" בדילוג של 12,111 אותיות סומן בקטע הטבלה שלפנינו:

המד"ש של "מחצית" עובר בפסוק המתאר את הנצחון במלחמה הראשונה נגד עמלק: "ויחלֹש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב." (שמות י"ז, י"ג). בצדו מופיע מד"ש של "השקל", ואנו קוראים על פני הטבלה: "מחציתהשקל". [על פני הטבלה, במאונך או באלכסונים – מופיע "מחצית" רק פעם אחת, ואילו "השקל" – 11 פעמים.] אגב, "מחצית" עובר דרך המלה "וחצי (האמה)" בכתוב.

 

עמלק השלישי נמצא בקטע אחר מן הטבלה הנ"ל:

כאן יש קשר פשוט בין המד"ש של עמלק לבין הטקסט בו הוא עובר. הוא עובר בפסוק העוסק במסית "כי יסיתך אחיך - - - או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים - - -" (דברים י"ג, ז'), והרי זה עניינו של עמלק שהוא מסית ומדיח נגד הקב"ה. מלבד זאת הוא עובר דרך המלה "רשע" בפסוק "- - - אשר הוא רשע למות כי מות יומת." (במדבר ל"ה, ל"א), ואף זה עניינו של עמלק ועונשו. סימנתי כאן את השם יהושע בן נון, כי הוא נבחר על ידי משה לעמוד בראש הלוחמים בעמלק (ראו שמות י"ז, ט'- י"ג). ראו בקטע הטבלה הקודם.

 

אגג והמדתא

אגג מופיע בתורה חמש פעמים בדילוג של 12,111 אותיות. נסקור חמש הופעות אלו בקצרה, ונקווה שנוכל להרחיב במאמר נוסף. נשוב ונראה את המופע היחיד של אגג בדילוג זה בספר בראשית. כאן נמשיך את הטבלה לתוך ספר שמות:

כאן נוספה מלה אחת: אסתר. מצדו האחד של אגג מופיע שאול, ומצדו השני אסתר. על פני הטבלה כולה (ספר התורה כולו) מופיעה אסתר רק פעמיים במאונך או באלכסונים.

מפורסם במקורותינו, כי אסתר, שהיתה מצאצאי שאול [4], תיקנה את אשר עיוות שאול במלחמתו בעמלק ואת אשר לא הרג את אגג [5], בהביאה למותם של המן ובניו שהיו מצאצאי אגג [6].

 

עתה, נעבור לסקירת ארבעת המופעים הנוספים של אגג בדילוג הנ"ל בתורה.
לפי מקורות הקבלה [7], יש בתורה כמה פסוקים אליהם יש לאגג שייכות:

א. "- - כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים" (שמות ט"ו, א') – שירת הים. והכוונה ב"כי גאה" היא להרמת "יד ימינו", ולכן "וירא ישראל את היד הגדלה וגו'."

ב. " - - - וירם מאגג מלכו וגו'" (במדבר כ"ד, ז').

ג. "ראשית גוים עמלק וגו'" (במדבר כ"ד, כ').

 

א. לפנינו קטע מן הטבלה שבה 12,111 טורים:

לפנינו אגג היחיד בדילוג זה בספר שמות. לידו המד"ש של המדתא (יש שניים כאלה על פני הטבלה כולה – כל ספר התורה. ראינו את המד"ש האחר של המדתא עם עמלק בספר בראשית).

ישנו פסוק יחיד בשירת הים המתאר את "יד ימינו": "ימינך י/ה/ו/ה נאדרי בכח, ימינך י/ה/ו/ה תרעץ אויב." (שמות ט"ו, ו') – הוא סומן בטבלה. אגג הנמצא בסמוך, עובר דרך "גאונך" בפסוק הבא: "וברב גאונך תהרס קמיך וגו'." "גאונך" [8] הוא לשון גאות. בנוסף, אנו קוראים דרך אגג: "גאה" ו"גאה", ואולי: "ידו גאה" ו" גאה ברע".

ב. קטע נוסף מאותה טבלה:

לפנינו אגג בדילוג המבוקש, קרוב לפסוק שהוזכר לעיל – הפסוק היחיד בתורה בו הוזכר השם "אגג".

ג. קטע נוסף מאותה טבלה:

גם הפעם לפנינו אגג בדילוג המבוקש, קרוב לפסוק שהוזכר לעיל!

ישנו עוד מופע אחד של אגג בדילוג של 12,111, והוא אינו קשור לרשימת הפסוקים הנ"ל:

סימנתי בטבלה מלה אחת – "הגורל" – שהיא בעלת חשיבות במגלת אסתר: הפור - הוא הגורל - שהוטל על ידי המן היה כה חשוב עד כי השם "פורים" נגזר ממנו. אומנם, איני יודע במה קשור אגג לאותו גורל. לכן, יש לקבוע בשלב זה, כי הקשר של מופע זה של אגג לטקסט אינו ברור.

 

המן

כפי שציינתי במאמר הקודם, "שיחזור ממצא של הרב וייסמנדל", השם המן צפוי להופיע פעמים רבות בדילוג של 12,111 משום שהוא שם קצר המורכב מאותיות שכיחות. לכן, יש להתמקד באותן הופעות שהן חלק מביטוי יותר ארוך, או אלה המופיעים קרוב למד"שים של ביטויים מרכזיים בהקשר של מגלת אסתר. בכל מקרה, חקירה זו חורגת מן המטרה המוצהרת של המאמר הנוכחי (והקודם), שהיא בדיקה מהירה ופשוטה של השמות שהצבנו בתחילת המאמר.

 

עידכונים

הבדיקה הראשונית היתה מהירה, והתמקדה בבחינת ממצאים מיידיים על פני הטבלה. חקירה נוספת העלתה, כי למעשה מכילים קטעי הטבלה שראינו מידע נוסף חשוב ומרתק.
על כן, יש בדעתנו לפרסם עידכונים נוספים. לקריאתם הקש כאן.

 

מקורות והערות

1. יש לדעת, כי המלים "מגלת" ו"מגלה" אינן מופיעות בתורה כרצף אותיות.
(חזור)

2. מגילה דף י"ג ע"ב.
(חזור)

3. למשל, ילקוט שמעוני, אסתר פרק ג'.
(חזור)

4. מגילה דף י"ג ע"ב.
(חזור)

5. שמואל א' פרק ט"ו.
(חזור)

6. מגלת אסתר פרקים ז'-ט'. ראו גם מדרש רבה אסתר בפתיחה פסקה ז'. פרקי דר"א פרק מ"ח.
(חזור)

7. בכתבי הזֹהר נמצא העניין בתיקוני זהר, תיקון ס"ט עמוד קכ"ו, על פי ביאור הגר"א שם.
(חזור)

8. ראו: "שמענו גאון מואב גאה מאד" (ירמיהו מ"ח, כ"ט).
(חזור)

 

 

חזור לראש הדף

 

 

 
אודות האתר אודות המחקר פרסומים מדעיים מאמרי מחקר ספרים ההתנגדות למחקר מה חדש? English
© כל החומר באתר זה, בעברית ובאנגלית, שחובר בידי דורון ויצטום, נכתב במקורו בעברית.
זכויות היוצר של החומר המוצג באתר זה [למעט חומר שיוצר(י)ו האחר(ים) יוזכר(ו) במפורש],
הן של דורון ויצטום, ת.ד. 16409 ירושלים, ישראל.