קישורים נוספים:

תיאור המחקר המדעי של הצופן בתורה

תקציר הכרונולגיה של מחקר הרמז בדילוגים השווים:
עד הפרסום המדעי הראשון

הכתיבה הדו ממדית

קריאה פשוטה על פני טבלאות

בעקבות הרב וייסמנדל

הבעיה המחקרית של חיזוי העתיד

תקציר הכרונולגיה של מחקר הרמז בדילוגים השווים:
אחרי הפרסום המדעי הראשון

ב"ה ב' אלול התשס"ח

 

שיחזור ממצא
של הרב וייסמנדל

מאת דורון ויצטום

 

בשנים האחרונות זכו לפרסום כמה מתגליותיו של הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל זצ"ל, שכונסו בידי תלמידיו בספר "תורת חמ"ד" [1]. תגליות אלה, מלפני כ-68 שנה, הן דוגמאות של מד"שים [מד"ש = מלה בדילוג שווה] היוצרים מבנים שאינם נראים כלל וכלל כאקראיים. הרב וייסמנדל לא התעניין במד"שים סתמיים. כאשר בדק ביטוי, או נושא שלם, כמד"שים, היה מתמקד בדילוגים שגודלם המספרי נגזר מאופי הביטוי או הנושא. בו זמנית אף הקפיד כי יימצא קשר ענייני מסוים בין המד"שים ובין הטקסט בו הם נמצאים.

נדגים זאת באמצעות שחזור רעיון יוצא דופן של הרב וייסמנדל: ניסיון להראות כיצד ספר מן הנ"ך (נביאים, כתובים), מגילת אסתר, רמוז על ידי מד"שים בתורה. הרב וייסמנדל אמר, כי ביטויים מסוימים הקשורים למגילת אסתר מופיעים כמד"שים בדילוג של 12,111. מה פשר המספר המוזר הזה – 12,111? - זה מספרן של האותיות במגילת אסתר! אולם, לא ברור לאילו ביטויים התכוון [2]. עשרות שנים לאחר מכן, ניסיתי לשחזר דוגמא זו באמצעות מחשב מהיר.

עבודתי נעשתה בספר בראשית. הרעיון הפשוט ביותר הוא לבדוק את הביטוי "מגלת אסתר" עצמו. חפשתי מפגש אפשרי בין "מגלת" ל"אסתר", באמצעות הדילוג המסוים הזה. מתברר, שבכל התורה נמצאת רק פעם אחת ויחידה מלה שאותיותיה "אסתר" (אומנם בניקוד שונה). היא נמצאת בספר בראשית פרק ד' פסוק י"ד:

"הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר … "

האות "מ" של המלה "מעל" באותו פסוק עצמו, היא האות הראשונה של מד"ש של המלה "מגִלת" (זה הכתיב המדויק של מלה זו) בדילוג של … כן, 12,111 אותיות! – כך שנוצר הצמד "מגִלת" -"אסתר". ועוד מתברר, שהמלה "מגִלת" מופיעה בדילוג הזה רק פעם אחת ויחידה בספר בראשית!

נכתוב את ספר בראשית כולו כטבלה ובה 12,111 טורים. על פני טבלה כזו המד"ש של "מגִלת" יופיע באופן אנכי ורצוף (שימו לב, כי לפנינו קטע מן הטבלה – הטורים מימין ומשמאל "נחתכו"):



הידיעה שמגילת אסתר מתארת שלב אחד - חשוב מאד ודרמטי ביותר – במאבק ההיסטורי בין ישראל לעמלק, הביאה לבדיקה הבאה. ד"ר משה כ"ץ, חיפש את המלה "עמלק" בספר בראשית בדילוג של 12,111 אותיות. הוא מצא שקיים מד"ש אחד ויחיד כזה. מד"ש זה נמצא בקטע אחר מן הטבלה הקודמת, שבה 12,111 טורים:



כאמור, זו ההופעה היחידה של "עמלק" בדילוג 12,111 בספר בראשית; היא מתחילה באות "ע" של "עמלק" הנזכר לראשונה בספר בראשית בכתוב: "- - - ויכו את כל שדה העמלקי - -" (י"ד, ז'), ומסתיים באות "ק" של האזכור השני של "עמלק" בבראשית: "ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק - - -" (ל"ו, י"ב). [עמלק מוזכר סך הכל 3 פעמים בספר בראשית.]

נציגו המרכזי של עמלק במגילת אסתר הוא המן המפורסם לשמצה. לפי המגילה, המן היה בן המדתא האגגי. נתבונן שוב בטבלה שראינו:



כאן הבחנתי בשם המדתא. זה שם אביו של המן, צאצא של אגג מלך עמלק. נשים לב לכך, כי למד"ש של "עמלק" נוסף "ל" השייכות בתחילתו, וכי אנו קוראים על פני הטבלה: "לעמלק" – המדתא". בקריאה על פני כל הטבלה (כל ספר בראשית), במאוזן, במאונך או באלכסונים, נמצא השם המדתא בדיוק פעמיים, לא יותר! [זו דוגמא למבנה מתוכנן המתגלה באמצעות "קריאה על פני טבלאות".]

 

בעקבות מציאת "המדתא", חפשתי את השם "אגג". נשוב ונתבונן בקטע נוסף מן הטבלה, שבה 12,111 טורים:



זו ההופעה היחידה של אגג בדילוג 12,111 בספר בראשית. ה"א" של "אגג" משותפת ל"אלוף עמלק"! המונח "אלוף עמלק" (=מלך עמלק) נזכר פעם יחידה בספר בראשית.
סומן כאן גם שמו של שאול, אשר נלחם נגד אגג ותפש אותו. [יש 8 מופעים כאלה של "שאול" כרצף אותיות בספר בראשית.]

מתבקש עתה חיפוש אחרי השם המן עצמו. המן מופיע לא פחות מ-36 פעמים בדילוג המיוחד של 12,111 בספר בראשית. אכן, המלה המן היא רק בת שלוש אותיות, ושלשתן שכיחות (שלא כ"אגג" בו נמצאת האות הנדירה "ג" – פעמיים). לכן ידוע מראש, כי גם אם נמצא שם זה במקום "מתאים ביותר" – המובהקות הסטטיסטית לכך אינה צפויה להיות גבוהה במיוחד.

לדוגמא, אצביע על הופעה כזו של המן, הנמצאת בקטע אחר של הטבלה דלעיל:



כאן עובר המן דרך המלה "שִֹטְנָה" בכתוב. בכל התנ"ך נמצאת המלה "שִֹטְנָה" פעמיים בלבד: כאן, כשם הבאר אשר חפרו עבדי יצחק, ובספר עזרא, פרק ד' פסוק ו': "ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם." לפי מסורת חז"ל היו אלה המן ובניו שכתבו שטנה זו [3]. [נעיר, כי קשר מיוחד זה בין המלה "שטנה" להמן, הביא כבר את רבנו יעקב "בעל הטורים" לכתוב: "שטנה - כנגד המן שכתב שטנה על ירושלם."]

יש להזכיר, כי ברשותו של הרב וייסמנדל לא היה מחשב פנטיום מתקפל בהסתתרו מן הנאצים בבונקר בברטיסלבה. כיצד ידע אודות רמזים חשובים בדילוג מיוחד זה? – אין אנו יודעים. אנשים רבים טועים בספירת אותיות כאשר הם מנסים למצוא מד"ש, שדילוגו כמאה אותיות בלבד. לצאת למבצע של ספירה ידנית של 12,111 אותיות, כמה פעמים … ואיך ידע שלא טעה? ושאלה אחרת: מאיפה להתחיל? הרי בוודאי שאי אפשר להעלות על הדעת שהוא השתמש כאן בתהליך של "ניסוי וטעייה" (trial and error)!

[לעדכונים נוספים על הממצאים של הרב וייסמנדל – הקש כאן.]

 

מקורות והערות

1. הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל, תורת חמ"ד. יצא לאור ע"י ישיבת נייטרא, מאונט קיסקו, ניו יורק התשי"ח. בידי נמצאת המהדורה השניה, שיצאה לאור על ידי בני המחבר בשנת התשנ"ה.
(חזור)

2. בספר תורת חמ"ד, ב"קונטרס מדרש האותיות" עמ' ל"ט כותבים בני המחבר, כי בידם רמזים שנרשמו בראשי פרקים ע"י מר רוטנברג בשבתו ליד מיטת חוליו של הרב וייסמנדל בשוויץ. הם מודיעים כי כנראה נפלו טעויות בפרטים שונים. שם, בעמוד מ', מובאת גם הדוגמא הקשורה למגילת אסתר:

א. מצויין שם, שמספר אותיותיה הוא 12,110. לפי ספירה שלנו, המספר הוא 12,111. אולם, דוקא נקודה זו אינה משנה: כידוע, גודל הדילוג לפי הרב וייסמנדל, במקרים רבים הוא מספר האותיות שדולגו. (למשל, הרב וייסמנדל הצביע על הופעה של המלה "תורה" בדילוג שווה של 49 אותיות מן ה"ת" הראשונה בתורה. להופעה כזו אני קורא תמיד "הופעה בדילוג שווה של 50 אותיות" – כלומר האות "ו" היא האות ה – 50 מן ה"ת". שני הדברים נכונים.) לכן, מד"ש שדילוגו 12,110 לפי הרב וייסמנדל, הוא מד"ש שדילוגו 12,111 לשיטתי.
ב. מצויין שם כי השמות "אסתר" ו"מרדכי" מופיעים בדילוג הנ"ל במקומות מסוימים בתורה. אולם, בדיקתנו העלתה שאין זה כך.
(חזור)

3. ראה ילקוט שמעוני בעזרא פרק ד', ובאסתר פרק א'.
(חזור)

 

 

חזור לראש הדף

 

 

 
אודות האתר אודות המחקר פרסומים מדעיים מאמרי מחקר ספרים ההתנגדות למחקר מה חדש? English
© כל החומר באתר זה, בעברית ובאנגלית, שחובר בידי דורון ויצטום, נכתב במקורו בעברית.
זכויות היוצר של החומר המוצג באתר זה [למעט חומר שיוצר(י)ו האחר(ים) יוזכר(ו) במפורש],
הן של דורון ויצטום, ת.ד. 16409 ירושלים, ישראל.