ב"ה אדר התשס"ז

 

ההתנגדות למחקר

 

אפשרות קיום הצופן בתורה מעוררת ויכוחים סוערים בין תומכים לספקנים ומתנגדים. מתברר, כי גם איש המדע הספקן מודה [1], כי אם אכן אמיתית היא התגלית, הרי היא מהווה "מהפכה רבתי המאפילה אף על המהפכה הקופרניקית" – ואדרבה, זו סיבה מספיקה להתלהטות הוויכוח. הדבר התבטא בקשיים ובעיכובים [2] שנערמו בדרכם של ויצטום, ריפס ורוזנברג (להלן WRR) לפרסום מחקרם [3]. אולם, משפורסם מאמרם, ובמיוחד לאחר החשיפה האדירה שקיבלה תגלית זו, נפתחה מלחמה של ממש נגד מחקר הצופן בתורה בכללותו.

מתנגדי המחקר מנסים ליצור את הרושם כי חוקרי הצופן בתורה נתונים להטייה עקב אמונתם הדתית ו/או עקב רצונם להשתמש במחקר זה כדי "להחזיר בתשובה". לפי דעה זו, רצונם של חוקרי הצופן הוא, שתוצאת מחקרם תצביע על כך כי "תורה מן השמים", ולכן אינם יכולים לנהל מחקר אובייקטיבי (כנדרש) [4]. לעומת זאת, מציגים מתנגדי המחקר את עצמם כמבקרים אובייקטיביים הפתוחים לכל תוצאה אפשרית של המחקר [5].

מטרתה של הצגת הדברים בצורה זו - ברורה: הצבור, האמור להיות השופט, נקרא להאמין לעדים "האובייקטיביים" ולא לעדים "המוטים".

אולם, הניסיון מוכיח, כי בנושא זה של הטייה אין אדם נאמן להעיד על עצמו [6]. אי אפשר להתבסס על כך שאדם מנופף בשלט עליו נכתב "אני אובייקטיבי." לדעתי, למרות שמתנגדי המחקר מנסים ליצור אשלייה כאילו להם אין הטייה, קיימת הטייה ברורה בה הם נתונים. אין בכך כל הפתעה. למעשה, כל אדם נתון במידה זו או אחרת של הטייה כאשר הוא ניגש לבחון מידע חדש, במיוחד כשמדובר במידע בעל השלכות מרחיקות לכת.

אכן, כל אדם נתון במידה זו או אחרת של הטייה. אך ניתן להבדיל בין הטייה "רגילה" (הנובעת מהעדפה זו או אחרת) לבין הטייה "קיצונית". הטייה קיצונית היא הטייה הנגרמת בגלל הכרח: אדם המוכרח לדבוק בעמדה מסויימת, יטה בהכרח את השיפוט שלו, ואפילו במידה קיצונית – כדי להתחמק ממסקנה הנוגדת את העמדה בה הוא מוכרח לדבוק.

הבה נתבונן היכן אורבת הסכנה להטייה קיצונית:

במחנה "הדתי" - לאדם "דתי" אין הכרח להאמין כי מחקר הצופן בתורה אכן גילה ממצאים אמיתיים: אין שום דבר באמונה או במסורת המכריח זאת [7]. לכן, לא נופתע אם נמצא אנשי מדע "דתיים" המתנגדים למחקר הצופן בתורה. אומנם, העמדה המוצהרת מראש כי לא ייתכן שהממצאים אמיתיים – מנוגדת לאמונה ולמסורת [8].

במחנה "החילוני" - לאדם שהוא ליברלי באמת ופתוח לבחון מידע, שהוא חדש עבורו, בלי דעות קדומות (או תוך התגברות עליהן), אין הכרח לפסול את הממצאים. לעומת זאת, אדם שהמטריאליזם אצלו בבחינת דוֹגמה נוקשה – דת של ממש – מוכרח לנקוט בעמדה המוצהרת מראש כי לא ייתכן שהממצאים אמיתיים.

לפיכך, עד כמה שמדובר בהטייה קיצונית – כאשר אדם מוכרח לדבוק בעמדתו – אזי הוויכוח אינו סימטרי במובן הבא:

למצדדי מחקר הצופן בתורה, אין הכרח אידיאולוגי להחזיק בדעתם. לעומת זאת, לחלק מן המתנגדים יש הכרח אידיאולוגי להתנגדותם.

איש מדע העורך מחקר, שמסקנתו האפשרית היא הכרח אידיאולוגי עבורו,
שרוי בהטייה קיצונית של כח השיפוט שלו.
לכן, עלול הוא מאד לטעות.

על כן, יש לבחון בזהירות רבה את הטענות שהועלו, ולבדוק אותן לגופן. בנושא הטעון שלפנינו צפוי לקרות, שגם איש מדע עטור תארים יכשל בטעויות פשוטות – אם הוא נתון להטייה קיצונית.

במאמרים שבמדור זה אומנם נראה דוגמאות לשגיאות רבות (חלקן מפליאות) פרי טעותם של אנשי מדע המתנגדים למחקר.

- - -

עדכון (ניסן התשפ"ב): הקרב על הצופן - התפתחויות חדשות!
לקריאה הקישו כאן.

מצגת שהוצגה בכנס הששי של המכון לתודעה ומדע (ניסן התשע"ז).

- - -

1. סקירה של המאמצים להפריך את מחקר הצפנים בתורה.
מטרת המאמר לסקור ולהציג בקצרה את טענות המבקרים לפני הקורא, ובצדן את הפרכתן. בסקירה זו אנו גם מפנים את הקורא המתעניין למאמרים מיוחדים המפריכים את הטענות למיניהן. לדעתנו, השגיאות הבסיסיות וההטעיות המכוונות שנמצאו בדברי הביקורת, הן תולדה ישירה של ההטייה החריפה של המבקרים נגד מחקר הצפנים, והן אופיניות לביקורת שמסקנותיה נקבעו מראש, עוד לפני שנעשתה בדיקה כלשהי. לקריאה הקישו כאן.

2. בעניין הוועדה האוניברסיטאית לחקר תוצאות הניסוי של גאנז-ענבל בספר בראשית.
ניסוי של הרולד גאנז בספר בראשית לגבי מפגשי צפני ELS של שמות גדולי ישראל עם שמות הקהילות בהם נולדו ו/או נפטרו, הצביע על מובהקות סטטיסטית גבוהה של המפגשים. איסוף הנתונים לניסוי נעשה באמצעות אלגוריתם מדויק, אשר הפעלתו, באופן מכני, קובעת את הנתונים. העבודה פורסמה על ידי גאנז כפרה-פרינט בשנת התשנ"ה (1995 למניינם).
בעקבות טענות ביקורת על האלגוריתם ועל יישומו, הוקמה בשנת 1996 (למניינם) וועדה אוניברסיטאית בראשות פרופסור ישראל אומן. תכליתה הרשמית של הוועדה היתה "לבדוק את התוצאות שדווחו על ידי גאנז." אולם למעשה, הוועדה לא עשתה זאת, אלא תיכננה שני ניסויים חדשים בנושא שבדק גאנז. תוצאת הניסויים היתה שלילית – שני ניסויי הוועדה לא הצביעו על מובהקות כלשהי! 

לפני שנפנה לעבודת הוועדה ופרסומיה, נצביע על שתי התפתחויות חשובות שארעו לאחר מועד פרסום דו"ח הוועדה:

א. גירסה משופרת של המאמר של גאנז (יחד עם ענבל ובומבך) עברה תהליך שיפוט קפדני (peer review) בשנת 2006 למניינם. השופטים היו מודעים למסקנות הוועדה, שמסמכיה פורסמו כבר ב-2004 (למניינם) והוזכרו במאמר עצמו. השופטים החליטו על פרסום המאמר של גנז-ענבל-בומבך. [יתכן שסברו כי ניסויי הוועדה אינם רלוונטים לתקפות המאמר של גאנז, ויתכן שסברו (כדעת מיעוט בוועדה עצמה) כי תוצאות ניסויי הוועדה אינן תקפות מחמת השגיאות הרבות שנפלו בנתונים.] המאמר זכה לפרסום מדעי: H. Gans, Z. Inbal and N. Bombach, Patterns of Equidistant Letter Sequence Pairs in Genesis, Proceedings of the 18th International Conference on Pattern Recognition, August 2006. על איסוף הנתונים למדידה: H. Gans, Z. Inbal, and N. Bombach,  Patterns of Equidistant Letters Sequence Pairs in Genesis: The Linguistic Protocol and Data used for the Communities Experiment. על איסוף הנתונים למדידה - בעברית - הקש כאן.

ב. לאחרונה התברר, כי מבחן המובהקות המתאים והנכון להערכת מדגמי הקהילות הוא באמצעות רנדומיזציה של הטקסט (השוואה לטקסטים "דומים") ולא באמצעות רנדומיזציה של הנתונים (מבחן פרמוטציות). קיים הבדל מהותי ודרמתי בין התוצאות של מבחן הפרמוטציות לאלה של מבחן הטקסטים: 1. התוצאה של גאנז-ענבל-בומבך מובהקת יותר. 2. תוצאות מדגם F של הוועדה (הניסוי שתוכנן ע"י מתנגדי המחקר) מובהקות בהחלט. 3. תוצאות מדגם הקהילות של בארי סיימון (ממתנגדי המחקר) מובהקות בהחלט. כלומר, מתברר ממבחן הטקסטים, כי הקורלציה בין צפני ELS של שמות האישים לבין צפני ELS של שמות הקהילות אליהן היו קשורים, שרירה וקיימת בספר בראשית, בין לגבי נתוני גאנז-ענבל-בומבך, ובין לגבי נתוני רשימת סיימון או נתוני רשימה F. במלים אחרות: גם אם היינו משתמשים בנתוני רשימת סיימון או נתוני רשימה F, היינו מזהים הצפנה של הנתונים כצפני ELS בספר בראשית. לקריאת טיוטת מאמר בעברית הקישו כאן. לקריאת מאמר סופי באנגלית הקישו כאן.

עבודת הוועדה ופרסומיה:
א.   הוועדה הכינה פרוטוקולים לביצוע שני ניסויים באמצעות איסוף נתונים חדשים.
ב.   נתהוו ליקויים פאטאליים בניסויים המוצעים.
ג.   עוד לפני ביצוע החישובים התברר כי בנתונים נפלו שגיאות רבות וחמורות.
ד.   לא ראינו תועלת בביצוע חישובים המבוססים על נתונים שגויים.
ה.  יו"ר הוועדה, שהודה בקיום טעויות בנתונים, דרש לבצע את החישובים, והציע שאם נבצע את
___החישובים אזי עמדתנו וביקורתנו יפורסמו במסגרת פרסומי הוועדה.
ו.   הסכמנו לבצע את החישובים אך ורק בתנאי המוצע: שעמדתנו וביקורתנו יפורסמו במסגרת פרסומי ___הוועדה.
ז.   אכן, פירסמנו במסגרת הנ"ל תקציר מלווה בנספח מקיף, המוכיח את הכתוב בתקציר.
ח.  זמן קצר אחרי כן, בניגוד להסכם עם יו"ר הועדה וחרף מחאתו המפורשת, הסירה הוועדה
___המבצעת של המרכז לרציונליות את הנספח הנ"ל, למרות שהוא המפתח להבנת הביקורת.
ט.  כך נוצר מצג מטעה לחלוטין לגבי משמעות תוצאות הניסויים; מצג נטול ערך מדעי וחסר הגינות
___מדעית.
___לקריאה בהרחבה בנושאים א' – ז' הקישו כאן.
___לקריאה בהרחבה בנושאים ח' – ט' הקישו כאן.
י.   לגבי הניסוי שנועד להיות רפליקציה לניסוי של גאנז-ענבל, אנו סבורים, כי אם יתוקנו השגיאות
___הרבות שנפלו בנתונים – הניסוי אכן יצליח.
יא.  איסוף הנתונים בניסוי המקורי של גאנז-ענבל נעשה באמצעות אלגוריתם שהוא תהליך 
      מכני. לתיאור נרחב של האלגוריתם הקישו כאן.

 

 

חזור לראש הדף