אלול התשע"ו

 

תקציר הכרונולוגיה של מחקר הרמז בדילוגים השווים
אחרי הפרסום המדעי הראשון

 

1. הפרסום המדעי הראשון, ב- STATISTICAL SCIENCE, הביא לארבע תוצאות:
א. התעניינות בנושא. במסגרת ההתענינות האקדמית בנושא, הוצג המחקר, בין השאר, לפני האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים באדר התשנ"ו (מרס 1996 למניינם). ההתעניינות הפופולרית בנושא הומחשה על ידי ההצלחה חסרת התקדים של ספרו של מייקל דרוזנין, "הצופן התנ"כי", שהופץ במיליונים רבים של עותקים. [ביקורת נוקבת על הבנתו של דרוזנין בנושא, ראה בספר "צופן בראשית" (כרך א' וכרך ב').] המאמר המדעי של WRR (ויצטום, ריפס ורוזנברג) צולם בנספח הספר, וכך הפך, לדעת רבים, למאמר המדעי שזכה לתפוצה הרבה ביותר.
ב. שימוש לא תקין בתופעה. לתופעה המרתקת בה אנו עוסקים יש השפעה מיוחדת (מִטֶּבע הדברים) על בעלי הדמיון ועל הנוטים לפנטאסטי. אבל, דווקא לרבים מאלה חסרה יכולת ההבחנה בין תופעה אמיתית לבין פאטה מורגנה. וכך, מיסטיקנים למיניהם בכל רחבי כדור הארץ החלו לחפש איש איש את ההוכחה לאמיתות דעותיו או לתקפות אמונתו הדתית, באמצעות "הקודים", אף בטרם בררו לעצמם מה היא הדרך בה ניתן להביא ראיות מן הסוג המבוקש. ואומנם, לא חלף זמן רב והעולם הוצף ב"הוכחות" לנכונות דוֹגמה דתית פלונית או לתקפות הזיותיו של מיסטיקן פלמוני. על כך ראה בקובץ "צ'רלי".
ג. התנגדות למחקר. על ההתנגדות למחקר, שורשיה ודרכי הפעולה של המתנגדים - ראה במדור "ההתנגדות למחקר".
ד. פיתוח המחקר. הפרסום המדעי עודד ביצוע ניסויים מדעיים נוספים. בפרט, אנשי מדע שנחשפו לנושא המחקר, הפכו לחוקרים פעילים בתחום מחקר זו, למרות הספקנות שאפיינה את עמדת המוצא שלהם. על פיתוח המחקר נדווח להלן.

2. בשנת התשנ"ה (1995 למניינם) פורסמו טיוטות של שני מאמרי מחקר חשובים:
א. מאמר על מפגשים של מלים בדילוג שווה עם מלים הקשורות בהן, הנמצאות כרצף של אותיות בטקסט של ספר בראשית. העבודה המרכזית בה דן המאמר, שפורסם על ידי WRR, הוא המחקר של "מדגם העמים". ביקורת על עבודה זו פורסמה שלוש שנים לאחר מכן. ביקורת זו נבדקה בקפדנות על ידי דורון ויצטום וחבריו, ונמצא שאין בה ממש. אדרבה, בחינת הביקורת בצורה אמפירית, מביאה למסקנה שאכן מדובר בתוצאה אמיתית בעלת מובהקות עצומה. לקריאת סיכום הנושא של "מדגם העמים" (שיופיע בספר "צופן בראשית" כרך ב') הקש כאן.
ב. חוקר בלתי תלוי, הרולד גאנז, שעבד באותה עת כמפצח צפנים בכיר ב- NSA - סוכנות הבטחון הלאומי של משרד ההגנה בארצות הברית פרסם טיוטת מאמר בשם
“Coincidence of Equidistant Letter Sequences Pairs in the Book of Genesis”
("התלכדויות של זוגות מד"שים בספר בראשית"). מאמר זה מתאר עבודה המהווה רפליקציה לעבודה של WRR. במקום לבדוק את מפגשי שמות האישים שבמדגמי WRR עם תאריכי הלידה והפטירה שלהם (כפי שנעשה בעבודה המקורית), הוא בדק את המפגשים של אותם שמות וכינויים עם מקומות הלידה והפטירה שלהם. רשימת המקומות, שסופקה לו על ידי צבי ענבל, נוצרה באמצעות "אלגוריתם ענבל" – אלגוריתם מדויק, אשר הפעלתו באופן מכני, קובעת את הנתונים. המובהקות שנתקבלה היתה חזקה ביותר: 0.000006=p. על ניסיון כושל לבדוק עבודה זו ראה כאן. המאמר בגירסתו הסופית עבר שיפוט קפדני, ופורסם במסגרת הכנס הבינלאומי ה-18 על זיהוי תבניות (Pattern Recognition):

H. Gans, Z. Inbal and N. Bombach, Patterns of Equidistant Letter Sequence Pairs in Genesis, Proceedings of the 18th International Conference on Pattern Recognition, August 2006.i

עבודה זו תוארה בהרחבה בעברית בספר "צופן בראשית" כרך א'. כיצד נולדה עבודה זו ראה כאן. לתאור עבודה זו בעברית ראה כאן.

3. טיוטת מאמר חדש פורסמה בשנת תשנ"ו (1996 למניינם) על ידי WRR בשם "צופן חבוי בדילוג שווה בספר בראשית: מובהקות סטטיסטית של התופעה". במאמר זה הוצגו גם עבודות על מדגמים מטיפוס חדש, "מדגמי כותרת" (מדגמים אסימטריים מטיפוס S). על "מדגמי כותרת" ומדידת המובהקות שלהם, ראה ב"צופן בראשית" כרך א' וב'.

4. תוכננו ובוצעו עוד ניסויים שייעודם להיות רפליקציה לניסוי המקורי על הרשימה השניה. מאמר המתאר רפליקציה כזו, פורסם בעיתון בד"ד, כתב עת לענייני תורה ומדע, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן. הפרסום הוא בחוב' 7 (קיץ התשנ"ח). לקריאתו הקש כאן.

5. בשנת התשנ"ט (1999 למניינם) פרסם דורון ויצטום באינטרנט שתי עבודות חדשות המהוות רפליקציה לניסוי המקורי על הרשימה השניה. עבודות אלו הוצגו בהרצאה שנשא בי"ז טבת באותה שנה ב"מרכז לחקר הרציונליות וההחלטות האינטראקטיביות" באוניברסיטה העברית בירושלים.
א. רפליקציה לפי רעיון של אחד המבקרים:
הניסוי המרכזי המתואר במאמרם של WRR, נעשה לגבי הרשימה השניה של גדולי חכמי התורה. לצורך רפליקציה של ניסוי זה, הוכנו שתי רשימות נוספות של שמות וכינויים חדשים לגבי אותם האישים עצמם, לפי רעיון של אחד המבקרים. מדידת המפגשים בין השמות לתאריכים נעשתה כמו במאמר המקורי. המובהקות הסטטיסטית נמדדה ונמצאה גבוהה לגבי אחת מן הרשימות: p=0.000042. בעקבות מדידה זו, הוכנו שתי רשימות חדשות לגבי האישים ברשימה הראשונה שבמאמר המקורי, באותה השיטה. המובהקות הסטטיסטית נמדדה, ולגבי אחת מן הרשימות היה ערכה: p=0.0344. לקריאת המאמר "רפליקציה למדגם השני של גדולי חכמי התורה," המסכם עבודה זו, הקש כאן. (תיאור העבודה בהרחבה נמצא ב"צופן בראשית" כרך א'.)
ב. העבודה על אישי ספר בראשית:
בעקבות עבודת WRR, הציע ד"ר שלום סרברניק לבדוק את מפגשי האישים המרכזיים שבספר בראשית עצמו עם תאריכי הלידה והפטירה שלהם. בחירה זו מגדירה קבוצה של דמויות חשובות ביותר – בפרט עבור ספר בראשית! הבדיקה נעשתה לפי שתי רשימות. המובהקות הסטטיסטית נמדדה ונמצאה גבוהה לגבי שתי הרשימות (יש תלות ביניהן). המקרה המובהק יותר היה עם p=0.000046. לקריאת המאמר "מפגשים בין שמות אישי ספר בראשית לתאריכי הלידה שלהם," המסכם עבודה זו, הקש כאן. (תיאור העבודה בהרחבה נמצא ב"צופן בראשית" כרך א'.) המאמר, שעבר שיפוט קפדני, פורסם במסגרת הכנס הבינלאומי ה-18 על זיהוי תבניות (Pattern Recognition):

D. Witztum, The Hidden Birth Dates of Personalities of Genesis, Proceedings of the 18th International Conference on Pattern Recognition, August 2006.i

6. בשנת התשנ"ט הכין ד"ר שמחה עמנואל, מומחה בהיסטוריה רבנית באוניברסיטת תל-אביב, כמה רשימות של שמות וכינויים. ד"ר עמנואל נשכר על ידי מתנגדי מחקר הצפנים MBBK (ברנדן מקי, דרור בר-נתן, מיה בר-הלל וגיל קלעי), והעבודה נעשתה בהדרכתם וללא ידיעת WRR.
אחת מן הרשימות שהכין נועדה על ידי MBBK "לחקות" את "הרשימה השניה" ששימשה את WRR בניסוי המפורסם. הרשימה החדשה מכילה שמות וכינויים של האישים הכלולים ברשימה השניה של WRR, אשר נאספו על ידי ד"ר עמנואל מבלי שראה את השמות והכינויים שבחר פרופ' הבלין (ראה "תקציר הכרונולוגיה" עד הפרסום המדעי הראשון, סעיף 5) עבור אישים אלה.
דורון ויצטום ערך ניסוי שבו השתמש ברשימה החדשה של ד"ר עמנואל. הניסוי היה חזרה על הניסוי המקורי של WRR מבלי לשנות שום פרט, חוץ מדבר אחד: שימוש בשמות ובכינויים של ד"ר עמנואל במקום אלו של פרופסור הבלין. הניסוי הצליח במובהקות ניכרת. על כך במאמר "הוכחה סטטיסטית לקיום צופן בספר בראשית", לקריאתו הקש כאן.

7. בשנים האחרונות פורסמו כמה עבודות מחקר על ידי חוקרים שונים, ביניהם: פרופסור אליהו ריפס, פרופסור רוברט האראליק, ד"ר אלכס רוטנברג, הרולד גאנז, נחום בומבך וארט לויט.
חלק מן העבודות הוצג ופורסם במסגרת הכנס הבינלאומי ה-18 על זיהוי תבניות (Pattern Recognition) שנערך בהונג-קונג בשנת התשס"ו (2006 למניינם). לקריאת העבודות הקש כאן.

8. בשנת התשע"ד החל דורון ויצטום בסדרת מדידות בתורה, באמצעות השוואה לטקסטים "דומים" (טקסטים שנוצרו ע"י עירבוב אקראי של מלים בכל פסוק ופסוק). בסייעתא דשמייא התברר, כי צירוף של רעיון פשוט ומהירות המחשבים שגדלה בשנים האחרונות, מאפשר לתת תשובה ברורה לשתי שאלות מרכזיות:

• האם ניתן להבחין בין הצלחה אמיתית של מערכת צפנים לבין הצלחה "מלאכותית" הנוצרת כתוצאה מ"תפירה" של נתונים?
• האם הצפנת נתוני הרשימה, שבמוקד עבודת WRR, מוגבלת לספר בראשית או שהיא מתרחבת לאיזורים נוספים בתורה?

קרא/י על כך במאמר "סיגנאל של מערכת צפני ELS: דעיכה מול הגברה",
ובמאמר המשך "סיגנאל של מערכת צפני ELS: ניסויים חדשים ב"תחום המורחב".

9. בעקבות עבודות אלה נעשו עבודות חשובות נוספות, כאשר גם בהן המובהקות מחושבת באמצעות "מבחן הטקסטים" (השוואה לטקסטים דומים כנ"ל). ראו במדור "מאמרי מחקר" מאמרים 9 - 14.
נציין כאן, כי באחת העבודות התברר כי בדיקת המובהקות של שלושת מדגמי הקהילות באמצעות השוואה לטקסטים מעורבבים אקראית, מגלה הבדל דרמתי בין המובהקות שנמדדה לבין זו המושגת במבחן פרמוטציות .

10.  שני המאמרים בציון 8 לעיל זכו לפרסום מדעי, בתום תהליך ארוך של שיפוט קפדני. הם כלולים בתוך מאמר משותף "סיגנל של מערכת צפני ELS: דעיכה מול הגברה".

11.  המאמר על מדגמי הקהילות שנזכר בציון 9 לעיל, זכה לפרסום מדעי בתום תהליך של שיפוט קפדני. ראו

Measuring Significance in Torah Codes Research: Text Randomizations vs. Permutation Test.

 

 

חזור לראש הדף