ב"ה ז' אדר התשס"ז

 

הבעיה המחקרית של חיזוי העתיד

מאת דורון ויצטום

 

היש אדם שאינו חפץ לדעת את העתיד לקרות מחר? – את העתיד לקרות לו, למשפחתו, לעמו … לעולם כולו? – קשה למצוא אדם כזה. אכן, משחר ההיסטוריה היה ביקוש רב למנחשים, לידעונים, לקוסמים ושאר מגידי עתידות. כיום, נוספו עליהם המטאורולוגים והאנאליסטים למיניהם, המנסים לחזות את העתיד בתחומים שונים (לא אישיים) תוך שימוש בכלים מדעיים ומדעיים למחצה.

והנה, המידע המוצפן בטקסט החבוי בתורה הוא מידע עתידי לגבי זמן כתיבת התורה. עבודות המחקר שהוזכרו ב"תיאור המחקר המדעי של הצופן בתורה" מצביעות על כך, שפרטיהם הביוגרפיים של אישים רבים - שחיו אלפי שנים לאחר זמן מתן תורה – הוצפנו בטקסט הנסתר. כן הדבר לגבי הפרטים על השואה, על אושויץ, על תגליות מדעיות, על מהפכות ומלחמות וכיוצא בזה.

מובן, שאם נושאים כאלה של ההיסטוריה האנושית מוצפנים בתורה, אין שום הגיון בהשערה, שההצפנה מוגבלת אך ורק לקטע ההיסטוריה שהתממש, ואילו נושאים השייכים לקטע "ההיסטוריה בכח" של השנים הבאות - אינם מוצפנים. במלים פשוטות: אנו מצפים שמאורעות העתידים לקרות מוצפנים בטקסט הנסתר, כשם שמוצפנים בו מאורעות שכבר קרו בפועל.

האפשרי הדבר להגיע לאותו מידע עתידי?

- יש לשים לב לכך, כי תנאי הכרחי למציאת תרחיש עתידי קונקרטי הוא ידיעת המלים והביטויים המתארים את התרחיש. למשל, לפני מאתיים שנה אי אפשר היה למצוא את הטבלה המוצגת לעיל של "נרצחו" – "באושויץ" – "ביד ס"ס", מן הסיבה הפשוטה, שאיש לא היה מעלה על דעתו לחפש מלים מוזרות כמו "אושויץ" או "ס"ס" בטקסט הנסתר. גם השם "היטלר" או "אייכמן" היו אז חסרי המשמעות הידועה לנו כיום.

לכן, השאלה המדויקת היא: בהינתן המלים והביטויים המתארים תרחיש עתידי, האם ניתן לברר באמצעות הצופן אם יתקיים תרחיש זה במציאות בעתיד?

שאלה זו חקרתי בשנים התשמ"ז – התשס"ג (1987-2003 למניינם), תוך נסיון ליצור תרחישים עתידים כאלה, ולנתח את התוצאות. דוגמא למחקרי היא מציאת התרחיש העתידי, כולל התאריך המדויק, שבו עתיד היה צדאם חוסין להתקיף בסקדים את תל-אביב. התקדמתי בשיטתיות בבנותי את התרחיש הנדרש, והצלחתי להסיק – באמצעות ניסוי – את התאריך המבוקש. אתאר בקצרה את סדר הפעולות שנקטתי בניסוי זה.

א. הטבלה הבאה נקבעה באמצעות המפגש המוצלח ביותר בספר בראשית בין המד"שים המינימליים של "צַדַאם" לבין אלה של "חֻסַין" (איות השמות נלקח מן האנציקלופדיה העברית, כרך מלואים, בערכו). בטבלה 15 טורים:

מתברר, שהמפגש של "צדאם" – "חסין" מתרחש במקום בספר בראשית בו מתחוללת מלחמה בין קואליציה של שליטים לבין קואליציה אחרת (ראה בראשית י"ד, ט'-י'). המלה "מלחמה" נזכרת בכל ספר בראשית רק פעמיים ורק בהקשר זה (מופע אחד של "מלחמה" נמצא בטבלה). נזכר שם גם "אמרפל מלך שנער", וכידוע, שנער היא עיראק של היום.

ב. בדקתי היכן מרומז העתוי לתקיפה. זה נעשה באמצעות המפגש המשולש: "עִתוּי" – "לתקיפה" – "את תל אביב". במרכז המפגש נמצא גם "אמרפל מלך שנער" בטקסט. [מלבד הצמד "לתקיפה" – "את תל אביב", נבדק גם המפגש "לתקיפה" – "בהתשנ"א", שאף הוא מצליח היטב עם אותו מד"ש של "לתקיפה". כל אחד מארבעת הביטויים שהוזכרו מיוצג במפגש על ידי המד"ש המינימלי שלו בכל ספר בראשית.]

ג. עתה הכנתי את הטבלה, שקובע המד"ש של "חֻסַין", שהשתתף במפגש עם "צַדַאם", ובה 74 טורים. הנה היא:

בטבלה זו, לא רק שאנו מוצאים מפגש בין "חֻסַין" לבין אותו מד"ש של "עִתוּי" (שהוא עתוי "לתקיפה" – כפי שהתברר בשלב ב'), אלא ש"חֻסַין" מופיע כחלק מביטוי ארוך: "רשם חֻסַין יומה " – של אותה תקיפה? ביטוי זה הביאני לחפש את מושג הזמן גם דרך המונחים יום ותאריך. והנה, המלים "תאריכה" ו"היום" נמצאות כאן כמד"שים המינימליים בכל בראשית. הכל בהקשר של "מלחמה" שבטקסט.

ד. ראיתי שעניין הזמן מופיע כאן בצורה מובהקת גם בביטוי ארוך, וגם כמד"שים מינימליים. דבר זה עורר אותי לנסות ולבדוק תאריכים מדוייקים עם אותו "עִתוּי". התחלתי מכ"ה טבת, כלומר, מתאריך שהוא לפני תום האולטימטום שהציבו מדינות הקואליציה לצדאם, וסמוך לו. כל תאריך נבדק בדיוק באותן שלוש תצורות בהן השתמשנו בניסויים הגדולים על התאריכים הנוגעים לגדולי ישראל. למשל, כ"ה טבת, בכ"ה טבת, כ"ה בטבת. כל תאריכי סוף חודש טבת נכשלו. ואז, התחלתי לבדוק את תאריכי תחילת חודש שבט: א' שבט וב' שבט. לעומת התוצאות הגרועות עבור סוף חודש טבת, היתה נטייה קלה להצלחה בתחילת שבט, עם פרוץ המלחמה.

אבל כאשר הקשתי למחשב את התאריך "ג' שבט", הכל נראה אחרת. המד"ש המינימלי בכל הספר של "ג' שבט" נצפָה על ידי המחשב באזור "צַדַאם" – "חֻסַין". הכנתי טבלה בת 88 טורים (כגודל הדילוג של התאריך):

השתוממתי: לא זו בלבד שהמד"ש המינימלי בכל בראשית של "ג' שבט" הופיע בדיוק כאן, אלא שתאריך זה הופיע כחלק מביטוי ארוך יותר: "אש בג' שבט" – ממש הוראת פתיחה באש!

ה. שבתי לטבלת המוצא, אותה קבע המפגש "צַדַאם" - "חֻסַין", כדי לבדוק כיצד מופיע המד"ש המינימלי של "ג' שבט" על פניה:

מבדיקה נוספת התברר לי, כי בטבלה קטנה זו, "פגעו" שני מד"שים המינימליים בכל ספר בראשית: האחד של "ג' שבט" הנ"ל, והשני – של המלה "סקדים".

עד כאן תיאור מקוצר של הניסוי המקורי.

כחמישה שבועות לאחר שעבודה זו הוצגה בפומבי - פרצה מלחמת המפרץ הראשונה (בשנת התשנ"א, 1991 למניינם). בג' שבט פתח צדאם חוסין באש על תל אביב: הוא תקף אותה בסקדים.

למרות הצלחה בולטת זו, אני טוען כי אי אפשר לחזות את העתיד באמצעות הצופן של הדילוג השווה בספר בראשית (או בתורה) ברמת הידע הנוכחי, כאשר אנו רחוקים מאד מפענוח הצופן ומהבנת הטקסט הנסתר בספר בראשית.

 

- - -

 

מייקל דרוזנין, עיתונאי אמריקני, בא לביתי בקיץ התשנ"ב. לדבריו, הוא הגיע מפגישה בלשכתו של ראש אמ"ן, האלוף שגיא, שם נודע לו על הצלחת חיזוי התקפת הסקדים. דרוזנין, ש"נדלק" מאפשרות כזו, ביקש לרתום אותי לגילוי מידע מסויים בעל השלכות צבאיות. סירבתי, משום שלהבנתי אין אפשרות לעשות זאת ברמת הידע הקיימת. בין הדוגמאות אותן הצגתי לפני אורחי כדי לשכנעו שאי אפשר לחזות את העתיד, היה קטע מטבלה אותה מצאתי זמן קצר קודם לכן, ובה 4772 טורים:

טבלה זו נקבע על ידי המד"ש היחיד בתורה של השם "יצחק רבין". קשה שלא להבחין כי ה"צ" בשם "יצחק רבין" שייך למלה "יִרצח" שבכתוב. והנה, המלה "יִרצח" כמשמעה נמצאת רק פעמיים בתורה, וכרצף אותיות – רק חמש פעמים. האם צריך להסיק מכאן שרבין יירצח? – טענתי שלא. ראשית, כתוב כאן "יִרצח" ולא "יֵרצח". שנית (וזה חשוב יותר), אי אפשר להסיק ממפגש של ביטויים כי הם קשורים מושגית. הסברתי לדרוזנין, כי בעבודות המחקר שלי הוכחתי, כי ביטויים הקשורים קשר מושגי נוטים להיפגש. אולם המשפט ההפוך איננו בהכרח נכון: אם ביטויים נפגשים אין להסיק כי יש קשר מושגי ביניהם. למה הדבר דומה? לאדם שיסיק מההיגד "כל החתולים אוהבים חלב," שמי שאוהב חלב הוא חתול! …

מייקל דרוזנין לא השתכנע, והחל להתעניין במחקר הצופן (בעזרתו של פרופ' אליהו ריפס ואחרים). זו עובדה היסטורית מתועדת, שבשנת התשנ"ה שלח דרוזנין ליצחק רבין (באמצעות המשורר חיים גורי, חברו של רבין) ולאישים אחדים במערכת הבטחון, התראה המבוססת על טבלה זו בדיוק. כעבור שנה אירע הרצח.

דרוזנין פירסם פרשת התראה זו כנושא המרכזי בספרו "הצופן התנ"כי", שעמד בראש רשימת רבי המכר בשנת התשנ"ז (1997 למניינם).

 

- - -

 

סיכום מחקריי על חיזוי העתיד, וההסבר המפורט - מדוע מסקנתי היא, שלמרות הצלחות (אלה ואחרות) לחזות את העתיד, אי אפשר לחזות את העתיד - נמצא בספרי "צופן בראשית" בכרך ב'. [סיכום זה כולל את מרבית החומר המצוי בקונטרס שפרסמתי בנושא זה בשם: המימד הנוסף: על שאלת העתיד, כתמר יפרח, ירושלים התשנ"ז.]

 

חזור לראש הדף