קישורים נוספים:

תיאור המחקר המדעי של הצופן בתורה

תקציר הכרונולגיה של מחקר הרמז בדילוגים השווים:
עד הפרסום המדעי הראשון

הכתיבה הדו ממדית

קריאה פשוטה על פני טבלאות

בעקבות הרב וייסמנדל

הבעיה המחקרית של חיזוי העתיד

תקציר הכרונולגיה של מחקר הרמז בדילוגים השווים:
אחרי הפרסום המדעי הראשון

בס"ד, אדר התשס"ז

 

תקציר הכרונולוגיה של מחקר הרמז בדילוגים השווים:
עד הפרסום המדעי הראשון

 

  1. לפי מסורת יהודית עתיקה מוצפן מידע רב בספר התורה בכלל ובספר בראשית בפרט. המידע מוצפן במגוון של שיטות הצפנה. אחת מן השיטות שהוזכרו במקורות היא ההצפנה של מלים בדילוגים שווים ואף הובאו דוגמאות לכך. (למידע נוסף הקש כאן.)

  2. בסביבות שנת הת"ש (1940 למניינם) החל הרב חיים מיכאל דוב וייסמנדל בחקירת הרמזים בדילוגים השווים. חקירה זו העלתה ממצאים מעוררי השתאות, אשר כמה מהם רוכזו לאחר פטירתו בספר "תורת חמ"ד" בשנת התשי"ח (1958 למניינם), שהוצא במהדורה מצומצמת על ידי ישיבת נייטרא בארצות הברית (לשחזור דוגמא של הרב וייסמנדל הקש כאן.)

  3. כעשרים שנה לאחר מכן, עוררו הדוגמאות המובאות בספר "תורת חמ"ד" את התענינותם של אברהם אורן, הרב שמואל יניב, ד"ר משה כץ ואחרים. הם ניסו לחפש ממצאים נוספים בשיטה זו. הרב יניב עורר את התעניינותו של המתמטיקאי אליהו ריפס בנושא זה.

  4. בשנת התשמ"ג (1983 למניינם) החל פרופסור אליהו ריפס בחקירה כמותית של הנושא: הוא חקר בעיקר הופעה של מלים בדילוגים שווים בצבירים במקומות המתאימים בטקסט. דוגמא מרשימה מעבודתו זו פורסמה ע"י פרופסור ג'רלד גודהארט בכתב העת
    .Journal of the Royal Statistical society, Series A, Vol. 151, Part I (1988), p 165

  5. תולדות המאמר שפורסם ב- STATISTICAL SCIENCE :

    • באביב התשמ"ה (1985 למניינם) הבחין דורון ויצטום בתופעה של מפגשים בין זוגות של מלים שיש ביניהם קשר מושגי, בספר בראשית – כל זה בדילוג שווה של אותיות. אליהו ריפס הציע דרך למדידת ההסתברות להתרחשות מפגשים אלה. התוכנה הנדרשת הוכנה על ידי יואב רוזנברג.

    • בסוף התשמ"ה (סוף קיץ 1985 למניינם) החליטו WRR (דורון ויצטום, אליהו ריפס, ויואב רוזנברג) לבדוק את המפגשים בין שמות וכינויים של גדולי חכמי ישראל ובין תאריכי הלידה והפטירה שלהם. לצורך זה, הוכנה רשימה של גדולי חכמי ישראל לפי ה"אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" באופן הבא: נבחרו האישים "הגדולים ביותר" לפי הקריטריון הבא: ברשימה נכללו אלה שערכם בן שלושה טורים ומעלה, ואשר תאריך הלידה ו/או הפטירה מצויין בו. רשימה של השמות והכינויים של האישים הוכנה מראש, באופן אפריורי, ולפי כללים מקצועיים על ידי פרופסור שלמה זלמן הבלין, ראש המחלקה לביבליוגרפיה וספרנות באוניברסיטת בר אילן באותה העת. כללי האיות וצורת כתיבת התאריכים נקבעו מראש, באופן אפריורי, על ידי הבלשן יעקב אורבך ז"ל.

    • מדידת המפגשים העלתה כי קיימת נטיה חזקה מאד למפגשים בין שמות האישים ובין התאריכים הקשורים אליהם. WRR פרסמו מאמר (כפרה-פרינט) המתאר את עבודתם, בתחילת שנת התשמ"ז (סתיו 1986 למניינם).

    • בתגובה למאמר, הציע הסטטיסטיקאי פרופסור דיאקוניס להכין רשימה חדשה של אישים מפורסמים, ולבדוק אותה בדיוק באותה התוכנה.

    • לצורך הרשימה החדשה לקחו הפעם WRR את האישים שערכם ב"אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" הוא בן 1.5 - 3 טורים, ואשר תאריך הלידה ו/או הפטירה מצויין בו. התאריכים נכתבו בדיוק באותה המתכונת שכבר נקבעה. וגם הפעם הוכנה רשימת השמות והכינויים באופן אפריורי על ידי פרופסור הבלין, לפי אותם כללים מקצועיים. [מאוחר יותר, בתחילת שנת התשנ"ז (סתיו 1996 למניינם) הבהיר פרופסור הבלין במיסמך מה היו הכללים המקצועיים לפיהן פעל (ולפיהם קבע את הרשימה הראשונה והשניה של השמות והכינויים). לקריאת חוות הדעת הקש כאן].

    • המדידה בוצעה בדיוק באותה התוכנה כמו בניסוי הראשון. ההצלחה היתה הגדולה. מאמר המתאר את שני הניסויים פורסם (כפרה-פרינט) בחורף התשמ"ח (בתחילת 1988 למניינם).

    • גירסה מקוצרת של המאמר הוגשה לפרסום ב- PNAS על ידי המתמטיקאי פרופסור ישראל אומן. לגבי הפרסום התנהל משא ומתן. במשא ומתן זה הציע פרופסור דיאקוניס לראשונה במכתב מיום 3 באוגוסט 1988 (למניינם) מבחן חדש המבוסס על כמות גדולה של פרמוטציות אקראיות. בסופו של דבר, נקבעו פרטי המבחן, מספר הפרמוטציות וסף המובהקות בהסכמה בין פרופסור דיאקוניס לפרופסור אומן (כפי שמפורט במכתב מיום 7 בספטמבר 1990 למניינם, הכתוב על ידי פרופסור אומן, ואושר על ידי פרופסור דיאקוניס יומיים לאחר מכן).

    • פרופסור אומן הביא סיכום זה לפני WRR, שלא לקחו חלק במשא ומתן. לפי הצעתו נכתב המאמר מחדש, עוד לפני שבוצע המבחן: זו גירסה המתארת את המבחן החדש למעט התוצאות שעדיין לא היו קיימות. המאמר נשלח לפרופסור דיאקוניס ולכמה סטטיסטיקאים נודעים נוספים. הם אישרו את המבחן המתואר במאמר וקבעו (כל אחד מהם) את סף המובהקות הנדרש.

    • הניסוי בוצע בחורף התשנ"ב (סוף 1991 לפי מניינם). התוצאה היתה מובהקת ביותר:
      0.000016=p, הרבה מעבר לספים שהוצעו. התוצאות שובצו במאמר. המאמר פורסם בסופו של דבר בתחילת התשנ"ה (סוף 1994 למניינם) בכתב העת STATISTICAL SCIENCE. לקריאת המאמר המקורי באנגלית הקש כאן.חומר המאמר בעברית נמצא (בהרחבה) בספר "צופן בראשית".

  6. בחורף שנת התשמ"ט (בסוף 1988 למניינם) יצא לאור הספר "המימד הנוסף" מאת דורון ויצטום. בספר דוגמאות רבות, רובן אינטואיטיביות, המלמדות הרבה על סוגי הנושאים הכלולים בתופעה הנידונה, ועל התבניות הגיאומטריות האופייניות למפגשים. (למידע נוסף הקש כאן.)

  7. בחורף שנת התשס"ד (סוף 2003 למניינם) יצא לאור הספר "צופן בראשית" מאת דורון ויצטום. בספר זה, נוסף על הסבר התופעה ותיאור המחקר, ישנו תיאור מתועד היטב של המשא ומתן הנ"ל, והשתלשלות העניינים עד לפירסום הסופי ב- STATISTICAL SCIENCE. (למידע נוסף הקש כאן.)

 

חזור לראש הדף

 

 

 
אודות האתר אודות המחקר פרסומים מדעיים מאמרי מחקר ספרים ההתנגדות למחקר מה חדש? English
© כל החומר באתר זה, בעברית ובאנגלית, שחובר בידי דורון ויצטום, נכתב במקורו בעברית.
זכויות היוצר של החומר המוצג באתר זה [למעט חומר שיוצר(י)ו האחר(ים) יוזכר(ו) במפורש],
הן של דורון ויצטום, ת.ד. 16409 ירושלים, ישראל.