ב"ה י"ד תמוז התשס"ו

 

נספח ד

על מדגם העמים:

לא רגולרי

 

בנספח זה נדון בטענה אחת של המבקרים הנוגעת לכלל המדגם, ובטענותיהם לגבי החלק ה"לא רגולרי" במדגם העמים. "לא רגולרי" הוא הכינוי שהמציאו המבקרים לגבי חלק של המדגם. חלק זה מורכב משניים:

1. הביטויים מסוג "X -ים" כאשר X הוא שם מלוח העמים; לדוגמא: "יונים", "כנענים" וכדומה.
2. שמות חדשים של עמים מלוח העמים או של ארצותיהם, כפי שמזהה אותם המסורת היהודית, המתבטאת ב"תרגום יונתן".

המבקרים מעלים טענות ורסיסי טענות. אדגים את טענותיהם העיקריות – הן מעידות על הרמה הכללית של "הקושיות". הקורא המעונין בפרטים נוספים, ימצאם בספרי "הקרב על הצופן".

 

א. המצאת "הצורה הבסיסית".

המבקרים העלו טענה אחת הנוגעת לכלל המדגם. הם טוענים, שכמה מן השמות בלוח העמים כתובים "עם תוספות דקדוקיות" ולא "בצורה הבסיסית". לדוגמא: לעמים 36-44 (בנספח ג', טבלה 1) יש תוספת "ה" ו"י". לעמים 13, 14, 26-33 יש תוספת "ים". לכן יש הגיון ( it makes sense ), לדעתם, לחשב למדוד את מדגם העמים כאשר השמות הללו מופיעים כ"צורות הבסיס" ללא התוספת. הם קוראים לזה: “raw nation names".

תשובתי:

1. כדי להמחיש את האבסורד שבדבריהם, נצביע על שתי דוגמאות:

א. לדבריהם, לשם "כִּתִים" (מס' 13 בלוח העמים) יש "תוספת דקדוקית" של "ים", ו"הצורה הבסיסית" היא, אם כן, "כִּת" (!).

ב. לדבריהם, לשם "החִוִּי" (מס' 39 בלוח העמים) יש "תוספת דקדוקית" של "ה" ו"י", ו"הצורה הבסיסית" היא, אם כן, "חִו" (!).

כמובן, לדברים אלה אין שחר. אין ספק, שאם היינו בוחרים לעשות זאת, היינו מותקפים מיד בטענה כי זה מעשה בורות!

2. אף אם נניח שאין בהצעה של המבקרים משום שגיאה, אין מקום לתקוף אותנו על שעשינו את הדבר הפשוט ביותר: לקחנו את שמות העמים כפי שהם. המבקרים עצמם, בהזדמנויות שונות, נקטו קו קיצוני לפיו יש לקחת נתונים "כפי שהם" – אפילו הם שגויים! האם ממידת היושר לטעון עתה להפך?

3. המבקרים לא יעזו לטעון, שאין מי שקובע כי השמות דוגמת "כתים" הוא שם של יחיד, אף על פי שצורתו כלשון רבים. וכן לגבי "החוי" ודומיו. על כן, אף לשיטתם אין כאן אלא ספק. ואם כן, הדבר המתבקש לשיטתם, הוא למחוק את השמות המסופקים מן המדגם. הם לא עשו כן. עשינו זאת במקומם ומדדנו את המדגם "המקוצץ" בשיטת RPWL המדויקת. מתברר, כי התוצאות עבור המדגם "המקוצץ" טובות פי 10 מן התוצאה שקיבלנו בשיטת זו עבור המדגם כולו : דהיינו, התוצאה היא 6 לטריליון!

 

ב. "ככה זה בעברית".

בהערת הסבר [1] למדגם העמים כתבנו:

מובן מאליו שאנו רשאים להשתמש רק בצורות לשוניות תקפות. לכן השתמשנו בביטויים מסוג " x -ים" רק אם לפחות צורת היחיד, " x -י", מופיעה בתנ"ך. כך למשל, עבור "גֹּמֶר" (מס' 1 בלוח העמים) לא כללנו את הביטוי "גמרים", משום שהצורה "גמרי" אינה מופיעה כלל במקרא, ואיננו יודעים אם יש לה משמעות. הבדיקה נעשתה באמצעות "קונקורדנציה חדשה לתנ"ך" [2].

אולם המבקרים תקפו דברים אלה. לדעתם, אפשר להשתמש גם בביטויים "גמרים", "מגוגים" וכו', באמצעות "הרחבה הנשענת על השכל הישר" (common sense extension).

תשובתי:

המבקרים אומרים: הבה נסמוך על השכל הישר לעניין "גמרים", "מגוגים" וכו'. לכאורה יש לשמוח: לאחר שהמבקרים התעלמו במהלך ביקורתם מן השכל הישר [3], הכוהו מכות נמרצות [4] ולבסוף אף קברוהו קבורת חמור (ראה בנספח ה) – הנה גילוי מרענן של שימוש בשכל הישר! המבקרים (שהם מתמטיקאים מקצועיים) יוצרים מכל שם X, את התאר "X ים" – ממש באופן מכני מדויק!

למרבה האכזבה אין זה כלל עניין לשכל הישר, אלא לנוהג הלשון. והלשון אינה יצירה מכנית, המתוכנתת לפי כלל חדגוני זה או אחר, כאשר עלה בדעתם של המבקרים. אני מפנה אותם לספר לילדים המלמדנו [5]:

אם אומרים – הרבה חוֹרים וחוֹר אחד –
למה לא אומרים – הרבה הוֹרים והוֹר אחד?
- - -
ואם אומרים – חוֹף אחד והרבה חוֹפים –
למה לא אומרים – עוֹף אחד והרבה עוֹפים?
למה? ככה זה בעברית.

נוהג הלשון של העברית המאוחרת (אותה מכירים חלק מן המבקרים), אשר נבנה רבדים רבדים על גבי העברית המקראית, הוא אומנם גמיש הרבה יותר וקשיח פחות מן העברית המקראית. אך גם לגביו אפשר לשאול בנושא שלפנינו:

אם אומרים על מי שמתייחס לבית לחם – בית הלחמִי
למה לא אומרים על מי שמתייחס לארצות הברית – ארצות הבריתִי?
ואם אומרים על מי שמתייחס לאשקלון – אשקלונִי
למה לא אומרים על מי שמתייחס לירושלַיִם – ירושלַיִמִי?

ושאלות רבות נוספות על זו הדרך.

כל שכן, שלגבי העברית המקראית צריך לנהוג משנה זהירות, כדי לא ליפול במהמורה לשונית. אביא כאן כמה דוגמאות של תארי יחס במקרא.

1. המתייחס ל"נַעֲמָן" תוארו "נַעֲמִי" ולא "נעמני".
2. המתייחס ל"שְפוּפָם" תוארו "שוּפָמִי" ולא "שפופמי".
3. המתייחס ל"יִמְנָה" תוארו "יִמְנָה", לעומת זאת, המתייחס ל"תִּמְנָה" תוארו "תִּמְנִי".
4. המתייחס ל"בְּרִיעָה" תוארו "בְּרִיעִי", לעומת זאת המייחס ל"צָרְעָה" תוארו "צָרְעָתִי" וגם "צָרְעִי". (וכן "גְּדֵרָתִי" או "גְּדֵרִי" מתייחס ל"גְּדֵרָה").
5. המתייחס ל"עַשְתָּרוֹת" נקרא "עַשְתְּרָתִי" ולא "עשתרותי".
6. המתייחס ל"אַשְחוּר" נקרא "אֲחַשְתָּרִי" ולא "אשחורי".
7. המתייחס ל"בַּחוּרִים" נקרא "בַּחֲרוּמִי", והמתייחס ל"שַעֲלַבִּין" תוארו "שַעַלְבֹנִי".

כמו כן, ישנה קבוצה נכבדה של תוארי התייחסות הזהים לשמות הפרטיים אליהם הם מתייחסים. המדקדק הגדול, רבי אברהם אבן-עזרא, מזהיר אותנו בפירושו לתורה (במדבר כ"ו, י"ב):

- - - אל תבקש דקדוק בשמות, וכן מן פֻּוֶה פּוּנִי, ומן לשפופם השופמי, לימנה משפחת הימנה ואיננו היִּמְנִי, כמו מן בריעה בריעי, וחגי ושוני חסר יו"ד היחס, או זה יו"ד היחס ושל השם חסר.

אלו הן רק כמה עדויות לכך, שהלשון אינה בנויה לפי כלל מכני פשוט. המפתיע בדבר הוא, שהמבקרים עצמם מודים שהכלל שהמציאו אינו "עובד" תמיד, וכי יש להם ספקות ב- 6 מקרים (כמו "תגרמה"). חבל כי מציאותם של חריגים אלו, לא הצליחה לעורר את תשומת לבם לאפשרות הפשוטה כי ייתכנו עוד חריגים, וכי ה"כלל" המכני שלהם אינו נכון. כך היו גם הם מגיעים למסקנה כי הדרך בה נקטנו היא הדרך הזהירה והנכונה מבחינה מדעית.

ואומנם, אנחנו לא סמכנו [6] על כך, שלכל X מלוח העמים אפשר להתאים – בלשון המקרא – תאר ההתיחסות (ברבים) "X ים". על כן, בדקנו עבור כל X, האם לפחות התבנית "X י" קיימת במקרא כתאר התייחסות. אם נמצא שאכן הדבר כן, השתמשנו בתאר ההתיחסות (ברבים) "X ים" כצורה לשונית תקפה.

 

ג. חלופות.

המבקרים טוענים כי במקום הצורה "X ים" ("כנענים" וכדומה), יכולנו להשתמש בשתי צורות אחרות "התקיפות באותה מידה": "בני X" ("בני כנען" וכדומה) ו"אנשי X" ("אנשי כנען" וכדומה). הם מוסיפים, שלא השתמשנו בצורות החלופיות כי הדבר "לא השתלם" לנו.

תשובתי:

1. מדוע הצורה "בני X" אינה מתאימה למחקר שערכנו?

נניח, שהיינו משתמשים בצורה "בני X", אף נניח שצורה זו היתה מצליחה ביותר לגבי שמות 70 בני נח – האם הדבר היה מקדם אותנו להחלטה "האם הנושא המבוקש (היותם של 70 בני נח לשבעים העמים) מוצפן בספר בראשית?" - ודאי שלא!

הסבר: בפרק י', בו מנויים 70 בני נח, נזכרים בגוף הטקסט הביטויים: "בני גמר", "בני יון", "בני כוש", "בני רעמה", ו"בני ארם" – כולם מן הצורה "בני X", כאשר X הוא שם מלוח העמים. בכל המופעים הללו משמשת המלה "בני" לציון הקשר הביולוגי בין בנים לאביהם: "בניו של פלוני", ולא כביטוי המרמז על עם. זו דוגמא פשוטה לבעיתיות בשימוש בקידומת שאינה חד-משמעית. המובן יכול להיות: "בניו של פלוני", או יכול להיות: "השייכים לעם" או "השייכים למקום". קידומת כזו אינה יכולה להוביל אותנו למטרת המדגם.

2. הצורה "אנשי X".

א. לפי המבואר לעיל, הקידומת "אנשי" עדיפה על "בני", ומביעה השתייכות לשבט, לעם או למקום. אומנם, יש לתמוה על המבקרים שלא הציעו את הצורה "איש X", המובהקת יותר במקרא להבעת השתייכות לשבט או לעם.

ב. בכל מקרה, הצורה "X ים" עדיפה בחד-משמעיות שלה, ומשום שזו הצורה בה נקט הגר"א בדבריו [7].

ג. בעקבות דברי המבקרים ערכנו מדידות נוספות, והתברר, כי אם משתמשים בצורת "אנשי X" בנוסף על צורת "X ים", המובהקות של המדגם כולו משתפרת. וכן, אם מוסיפים אף את צורת "איש X", מתחזקת המובהקות פי 7 (בערך)!

 

ד. זיהוי העמים והארצות.

בהסבר למדגם העמים כתבתי:

במהלך ההיסטוריה השתנו שמות של עמים ושל ארצות. במקרים מסוימים, מזהה המסורת היהודית – המתבטאת ב"תרגום יונתן" – את שמותיהם החדשים של עמים מ"לוח העמים" או את שמות ארצותיהם. נוסיף שמות חדשים אלה לקטגוריות המתאימות: (1) ו(2). כך, למשל, השם החדש ל"ארץ יון" (ראה מס' 4 בטבלה) הוא "מקדוניא", בעוד שלעם כנען ולארצו אין שמות חדשים.

בנספח א, סעיף א' הערות 3-4 ובסעיף ב' שם, הסברתי כיצד בוצע הדבר בפועל.

והנה, המבקרים תוקפים [8] את הפעולות שנעשו על ידינו להרכבתה של רשימת "השמות החדשים". להלן, אדגים את טענותיהם.

1. על "לוב" ועל "סמר".

המבקרים הקשו קושיות הנוגעות להרכבתה בפועל של רשימת "השמות החדשים". תיאור הליך ההרכבה, הנמצא בנספח א, משמיט את הבסיס לקושיותיהם. נביא שתיים מן "הקושיות" לדוגמא.

• המבקרים שואלים: מדוע השם "מקדיניא" הנמצא בכתב-יד גינזבורגר תוקן ל"מקדוניא", ואילו "אפריקי" לא תוקן ל"אפריקה"?

תשובה: כפי שהוסבר בנספח א, "מקדיניא" אינו אלא טעות סופר בהעתקה מ"מקדוניא", שכן לא קיימת ארץ "מקדיניא". לעומת זאת, השם "אפריקי" מציין בלשון חז"ל את ארץ פריגיה באסיה הקטנה, זהו שם תקף ואינו טעות סופר. אין שום בסיס להחלפתו בשם "אפריקה", המציין (בדרך כלל) בלשון חז"ל את יבשת אפריקה …

• המבקרים שואלים: מדוע "לובאי" הוחלף ב"לוב", ואילו "סמראי" לא הוחלף ב"סמר"?

תשובה: כפי שהוסבר בנספח א, מטרת הניסוי לא היתה לבדוק האם ארמית מוצפנת בספר בראשית. לכן, במקום שקיימת הצורה העברית לשם הנדון, יש להשתמש בה. והנה, "לובאי" מזוהה כ"לוב" – שם המוכר עד היום הזה. המבקרים מציעים להחליף גם את "סמראי" ב"סמר"! – האם מישהו מן הקוראים מכיר במקרה את ארץ "סמר" [9]?

 

2. לפי הצעת המבקרים.

בין השאר, הציעו המבקרים רשימה אלטרנטיבית לרשימת "השמות החדשים" שלנו. כמבואר בנספח א, השתמשנו במקור אחיד לזיהוי העמים והארצות, וזאת כדי להמנע מסתירות ומן הצורך להכריע בין מקורות סותרים. המבקרים נקטו גישה הפוכה: הם השתמשו בכל המקורות המובאים ב"תורה שלמה" – ויצרו רשימה גולמית של "שמות חדשים", המהווה "שק" גדול אליו הכניסו את כל השמות שמצאו. מרשימה זו הם הכינו רשימה סופית, כאשר הם פועלים בדרך שאנו עצמנו פעלנו.

שחזרתי את עבודתם (הפרטים במוסף לנספח זה). מתברר, שעבודה זו מובילה לשיפור התוצאה הכללית עבור "מדגם העמים"!

 

מוסף

כאן אתאר כיצד יצרו המבקרים את הרשימה אותה כינו "Modified Kasher", וכמה תוצאות מספריות הנגזרות ממנה. בטבלה הבאה מוצגות ארבע רשימות, אשר ההסבר להן ניתן להלן. לשם הקיצור, הושמטו העמים, שלגביהם אין זיהוי של שמות חדשים לעמים או לארצות.

רשימה א':

היא הרשימה ששימשה בניסוי המקורי, ואשר הוכנה על פי "תרגום יונתן" הנדפס בחומש "תורה שלמה" (להלן, חת"ש) עם תיקונים על פי כתב-יד גינזבורגר, הנדפסים שם. ההסבר המלא להכנת הרשימה נמצא בנספח א. (סימנתי באפור שני תיקונים לרשימה שהודפסה במאמר המקורי. היו אלה שתי השמטות בהדפסת הרשימה, ולא בניסוי.)

רשימה ב':

זו רשימה שהכינו המבקרים, וסימנו אותה ב"Kasher". לדבריהם, הם יצרו אותה על ידי איסוף כל השמות החדשים של עמים וארצות שנדפסו בחת"ש (כולל אלה הכלולים כבר ברשימה א') בפרק י', ועיבודם לפי המבואר בנספח א, סעיף ב', 2(א).

ברשימה זו נפלו טעויות מסוגים שונים, וסומנו בצבעים:

א. בכחול: אלה שמות שאינם בבחינת זיהוי של שמות חדשים לעמים או לארצות.

1. "ריפת" (מס' 9) נקרא בספר דברי הימים: "דיפת", ואילו "דדנים" (מס' 14) נקרא שם: "רודנים". דבר זה מצויין בחת"ש בהערות, ומצויין גם כי אלה חילופים שכיחים במקרא, כגון "דעואל"-"רעואל" וכדומה. המבקרים העתיקו זאת בטעות כזיהוי לשמות חדשים של עמים!

2. במקרה של "אשור" (מס' 46), טעו המבקרים כמה טעויות. "אשור" נזכר פעמיים בפרק י'. פעם אחת הוא נזכר ברשימת בני שם, ושם מתורגם שמו "אתור". כידוע, זו הצורה הארמית של המלה "אשור" ותו לא. אין כאן שום זיהוי נוסף. פעם נוספת נזכר "אשור" בפסוק י"א שם:

מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח.

בחת"ש מובאים תרגומים המפרשים את "אשור" בפסוק זה כעם, ולכן הם מתרגמים "אתוראה" או "אתורייה", שהוא כמו "האשורי" בעברית. ואין כאן שום זיהוי נוסף.

אבל, בחת"ש מובאים גם פירושים שהמדובר באדם פרטי. לדעה אחת "אשור" בפסוק הנ"ל הוא כינוי ל"נח" (אבי שם חם ויפת). לדעה אחרת זהו "אשוראה" והכוונה לאברהם אבינו (כפי שמציין חת"ש).

המבקרים העתיקו כל זאת בטעות כזיהוי לשמות חדשים של עמים!

ב. בצהוב: אלה טעויות בחת"ש אותן העתיקו המבקרים.

1. "מדי"-"מקדוניא" (מס' 3): מקומה של ארץ מדי (בין בבל לפרס) ידוע היטב, ובודאי שאין קשר ל"מקדוניא" שאף מקומה ידוע היטב עד היום הזה. והנה, בחת"ש הועתק ממסכת יומא (דף י'): "מדי זו מקדוניא, יון – כמשמעו." אבל, בגמרא שם יש הגהה (של הב"ח), שהנוסח הנכון הוא "מדי כמשמעו, יון זו מקדוניא."

2. "משך"-"סוסיא" (מס' 6): בחת"ש הועתק בטעות מן הגמרא הנ"ל "סוסיא" במקום "מוסיא".

המבקרים לא שמו לב לטעות.

ג. באדום: טעויות שחידשו המבקרים.

1. "תבל"-"איסוניא" (מס' 5): חת"ש מביא זיהוי מן המדרש: "אפריקי וגרמנייא ומדי ומקדוניא איסוניא ותירס ר' סימון אמר פרס וכו'". "איסוניא" נמצא כאן בין עם מס' 4 (יון – מקדוניא) לבין עם מס' 7 (תירס – פרס). האם הזיהוי "איסוניא" שייך לעם מס' 5 (תבל) או לעם מס' 6 (משך)?

המבקרים החליטו שהוא שייך למס' 5. מהתבוננות בווריאנטים האחרים במס' 5 ו-6 ניתן לדעתנו להבחין, כי "איסוניא" שייך למס' 6. לכל הפחות – הרי זה ספק!

2. בעניין הצורה "אנטכוים" (מס' 44), שכתבו המבקרים כצורה עברית ל"אנטכוֹאֵי": כאן הם שגו, והצורה הנכונה היא או "אנטכויים" או "אנטכואים", או "אנטכָאים" (כמו "מרוקו" – "מרוקָאים").

ד. באפור: אלו טעויות מן התחום האפור. דהיינו, אינן טעויות גמורות. כל השמות המסומנים כאן הם שמות שיש להם שם לוואי אשר צויין בחת"ש אך לא על ידי המבקרים.

1. "סקיסתן": בחת"ש צויין כי "סבתה" (מס' 21) היא "סקיסתן גווייתא", דהיינו "סקיסתן הפנימית". ואילו "סבתכא" (מס' 23) היא "סקיסתן ברייתא", דהיינו "סקיסתן החיצונה". המבקרים העתיקו בשני המקרים: "סקיסתן".

2. "ארקא": עבור מס' 40 מובא בחת"ש "ארקא דליבנן" – אותו העתיקו המבקרים. אולם הם הוסיפו גם "ארקא".

3. "אנטוכיא": עבור מס' 44 מובא בחת"ש "אנטוכיא מן בבל". הם העתיקו "אנטוכיא".

רשימה ג':

זו רשימה שהכינו המבקרים, וסימנו אותה ב"Modified Kasher". לדבריהם, הם השלימו כאן את עיבודה של רשימה ב' לעברית על פי המבואר בנספח א.

בשלב זה הם הוסיפו רק שגיאה אחת, כאשר החליפו את הצורה "אתורייה" ב"אשוריה" (מס' 46), פעולה שאינה מובנת (ראה גם הערה א2 לרשימה ב').

עד כאן דברי הסבר והערות על הרשימות שהכינו המבקרים.

 

כפי שציינתי בנספח א, הרעיון שהנחה אותנו בהכנת רשימה א', הוא להמנע מהבאת דעות שונות ואף סותרות ב"שק" אחד. לכן, לעולם לא היה עולה על דעתנו להכין רשימה דוגמת רשימה ג'. בדיעבד, כאשר המבקרים כבר הכינו את הרשימה, הבה ונבדוק מה השלכותיה.

וכך נתקדם:

• ראשית, בהתאם לכללי הפעולה במסגרת המחקר שלנו, יש ליישם קונוונציה לשונית, שאימצנו כבר בתדפיס המחקר הראשון שלנו [10] (בעמוד 13), לפיה שם מקום, בו ההברה המסיימת קמוצה, יסתיים באות "א". (דבר זה נדרש כאן ביותר, כי המדובר אך ורק בסיומות "י/ה", אשר בהיותן אותיות השם הקדוש, נהגו להחליפן ב"יא".)
• מלבד זאת, רשימת המבקרים טעונה תיקון השגיאות, כדי שתוכל לשמש בסיס לניסוי מדעי. תיקון השגיאות ייעשה בהדרגה, כדלקמן. אומדן התוצאות המספריות נעשה לפי שיטת המדידה RPWL .

רשימה ד':

כאן תוקנו השגיאות הבאות ברשימה ג':

1. מחקתי את כל המלים שאינם בבחינת זיהוי של עמים או של ארצות (דהיינו, אלו המסומנים בכחול).

2. הוספתי למס' 46 את השם "סליק" (סומן בירוק), אותו שכחו המבקרים להעתיק מחת"ש. (להוספה זו אין השפעה על התוצאה המספרית, כי נמדדות רק מלים בנות 5-8 אותיות).

אם חוזרים על ניסוי "מדגם העמים", כאשר רשימה א' שבו מוחלפת ברשימה ד' – מתקבלת תוצאה כללית דומה.

רשימה ה':

רשימה זו נוצרה מרשימה ד' על ידי תיקון השגיאות המסומנות בצהוב ובאדום (ראה לעיל, רשימה ב' – שגיאות "בצהוב", "באדום").

• "מקדוניא" עבור מס' 3 – נמחק.
• "סוסיא" מתוקן ל"מוסיא" עבור מס' 6.
• "איסוניא" (למס' 5) – נמחק (לא ברור לאיזה עם שם זה שייך).
• לגבי תיקון "אנטכוים" השגוי יש שתי אפשרויות:

ה1. להחליף את "אנטכוים" ב"אנטכויים" או ב"אנטכואים". במקרה זה, התוצאה הכללית משתפרת בערך פי שנים.

ה2. להחליף את "אנטכוים" ב"אנטכאים". במקרה זה, התוצאה הכללית משתפרת בערך פי ארבע.

רשימה ו':

רשימה זו נוצרה מרשימה ה' על ידי תיקון השגיאות המסומנות באפור (ראה לעיל, רשימה ב' – שגיאות "באפור").

ו1. תיקון רשימה ה1, על יד החלפת השמות החלקיים בשמות המלאים. במקרה זה, התוצאה הכללית משתפרת בערך פי שלוש.

ו2. תיקון רשימה ה2 כנ"ל. במקרה זה, התוצאה הכללית משתפרת בערך פי שש.

 

לסיכום:

הצעתם של המבקרים לקבוצת השמות החדשים, מוסיפה שמות אך מוסיפה גם שגיאות. לאחר סיקול השגיאות מתברר שהתוצאה הכללית של "מדגם העמים" דווקא משתפרת!

 

מקורות והערות

1. הובאה בנספח א.
(חזור)

2. א. אבן שושן (עורך), קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים, קרית ספר, ירושלים התשמ"א.
(חזור)

3. ראה נספח ב.
(חזור)

4. ראה נספח ג.
(חזור)

5. דתיה בן דור (התשנ"א), ככה זה בעברית, הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, תל אביב.
(חזור)

6. זאת היתה עמדתו של הבלשן יעקב אורבך ז"ל, שעמו התייעצנו.
(חזור)

7. ראה ציטוט מדברי הגר"א בגוף המאמר.
(חזור)

8. המבקרים תוקפים גם את עצם השימוש בתרגום יונתן ובפרט את עצם השימוש בכתב-יד גינזבורגר. כל זה פשוט אינו רלוונטי. על הצביעות בטענתם – אעמוד בספרי "הקרב על הצופן".
(חזור)

9. כנראה, היא שוכנת ליד ארץ "חִו" וארץ "כִּת" – ראה סעיף א' לעיל.
(חזור)

10. המאמר:

Witztum, D., Rips, E. and Rosenberg, Y. (1986). Equidistant Letter Sequences in the Book of Genesis.a #
(חזור)

 

חזור לראש הדף