ב"ה י"ח תמוז התשס"ה

נספח א

על מדגם העמים:

הסבר לטבלה 1

במאמר "מדגם העמים" תיארתי את השיקולים בבניית מדגם העמים, המוצג בצורה מתומצתת בטבלה 1 שם. בסעיף א' אעתיק ארבע הערות הסבר לטבלה זו, כפי שהופיעו במאמר המקורי. בסעיף ב' אוסיף ואבהיר את הנאמר שם.

א. ארבע הערות הסבר.

1. הביטויים "עם X", "ארץ X" ו-"שפת X" נבחרו לקטגוריות (1), (2) ו-(3) משום שקיימים כמה עמים מלוח העמים עבורם ביטויים אלה הם ביטויים מקראיים. לקטגוריה (4) השתמשנו בביטוי "כתב X", למרות שאינו מופיע במקרא לגבי שום עם מ"לוח העמים", משום שזו התצורה המקראית המתאימה לקטגוריה זו. (עוד בנושא זה – ראה בנספח ג.)

2. מובן מאליו שאנו רשאים להשתמש רק בצורות לשוניות תקפות. לכן השתמשנו בביטויים מסוג "x -ים" רק אם לפחות צורת היחיד, "x -י", מופיעה בתנ"ך. כך למשל, עבור "גֹּמר" (מס' 1 בלוח העמים) לא כללנו את הביטוי "גֹּמרים", משום שהצורה "גֹּמרי" אינה מופיעה כלל במקרא, ואיננו יודעים אם יש לה משמעות. הבדיקה נעשתה באמצעות "קונקורדנציה חדשה לתנ"ך" [1]. (עוד בנושא זה – ראה בנספח ד.)

3. בספרות התלמודית, בה קיים זיהוי של חלק מן העמים מ"לוח העמים", ישנן כמה דעות במקורות שונים. כמובן, שאין ביכולתנו להכריע בין דעות שונות, ולכן העדפנו להשתמש במקור יחיד. התרגום הארמי לבראשית, שמזהה את שמות העמים והארצות בהיקף הגדול ביותר, הוא "תרגום יונתן". השתמשנו בתרגום יונתן כפי שהוא מודפס ב"תורה שלמה" [2] (עם תיקוני "תורה שלמה" עפ"י כתב-יד גינזבורגר ואחרים).

תרגום יונתן מזהה את שם הארץ החדש לגבי פריטים 1 עד 15, 17, ו-19 עד 23 בטבלה 1; ולגבי פריטים 24 עד 33, ו-41 עד 44 – מזהה את שמו החדש של העם.

תרגום יונתן הוא תרגום לארמית. אנו זקוקים לזיהוי השמות, אולם אין בכוונתנו לבדוק האם ארמית מופיעה בדילוגים שווים באופן לא-רנדומלי. לכן, במקום שהצורה העברית קיימת השתמשנו בה. (ראה תוספת הסבר בסעיף ב'.)

4. הכתיב הוא "כתיב דקדוקי", כפי שנקבע כבר בטיוטת המדגם הגדול הראשון של גדולי חכמי התורה [3].

ב. תוספת הסבר להערות 3-4.

כאשר העתקתי לראשונה את שמות 70 בני נח מתוך חומש "מקראות גדולות", הבחנתי כי התרגום הארמי מזהה במקרים מסוימים את השמות החדשים שקיבלו העמים או ארצותיהם במהלך ההיסטוריה – מעודכנים לזמנו של בעל התרגום. מיד עלה בדעתי לכלול מידע זה במדגם. אולם, הבחנתי כי ישנם הבדלים בין "תרגום ירושלמי" לבין "תרגום יונתן", כפי שנדפסו בחומש "מקראות גדולות". בדיקה נוספת בתלמוד העלתה כי ישנם שמות נוספים (ולעתים אחרים) בתלמוד הבבלי והירושלמי. נוכח המקורות השונים וההבדלים ביניהם, התייעצתי עם מר יעקב אורבך ז"ל [4]. הסכמנו, שאי אפשר להכריע בין הדעות השונות, וכי כדאי להשתמש במקור יחיד. הפור נפל על "תרגום יונתן", משום שהוא התרגום הארמי לספר בראשית, שמזהה את שמות העמים והארצות בהיקף הגדול ביותר. לגבי דיוק הנוסח המודפס, ניסה יעקב אורבך להשיג את עזרתו [5] של מומחה בתחום זה, כדי שיכין רשימה מדויקת של השמות. אך הדבר לא נסתייע. לכן, יעץ לי יעקב להשתמש בחומש "תורה שלמה", שהיא אנציקלופדיה תלמודית-מדרשית, ואשר בה הוצג תרגום יונתן עם תיקונים על פי כתב-יד (שנדפס ע"י ד"ר משה גינזבורגר בברלין, תרס"ג).

1. איסוף הנתונים:

הרשימה הגולמית של "השמות החדשים" כוללת את כל השמות בתרגום יונתן, אשר יש בהם משום זיהוי של עמים או ארצות ולא תרגום שאינו מוסיף ידע חדש (דהיינו, תרגום מילולי לארמית ותו לא). לדוגמא: התרגום מזהה את ארצו של "יון" כ"מקדוניא" – יש בכך משום ידע חדש. לעומת זאת הוא מתרגם "פלשתים" כ"פלישתאֵי", ו"היבוסי" כ"יבוסאֵי"; זהו תרגום לשוני סטנדרטי לארמית, ואין בו משום זיהוי וידע חדש. בשמות לגביהם תוקן התרגום לפי כתב-יד גינזבורגר, הלכנו בעקבות התיקון.

הנתונים נאספו, אך דעתו של יעקב אורבך לא נחה. לדעתו, נפלה טעות בכתב היד. התרגום "הרגיל" זיהה את "יון" כ"מקדוניא". לעומתו, העתיק בעל "תורה שלמה" מכתב-יד גינזבורגר את הנוסח "מקדיניא". דעתו הנחרצת של יעקב אורבך היתה ש"אין דבר כזה". להוכחת דבריו, הראה לי, כי במילון הקלאסי של יאסטרוב [6], שיש בו אוסף מגוון של וריאנטים, כלל אין צורה כזו. ואומנם, בערך "מקדוניא" נמצא גם הווריאנט "מוקדוניא". אך לא "מקדיניא". מצויין שם, כי זה תעתיק של השם הלועזי Macedonia, ארץ ידועה עד היום הזה. הסכמתי לתיקון, אך בתנאי שנשתמש במילון הנ"ל לבדוק באותו אופן את כל השמות ברשימה. הבדיקה נעשתה והעלתה עוד הבדל. בעוד שבתרגום שב"תורה שלמה" נוקדה המלה "הַמְדִּיִי" כך, מדגיש יאסטרוב בערך "הַמְדָּן", כי זו שגיאה, וצריך לנקד זאת "הַמְדַּיי" [7]. שני התיקונים הללו הוכנסו לרשימה.

2. רשימת "השמות החדשים":

תרגום יונתן הוא תרגום לארמית. אנו זקוקים לזיהוי השמות, אולם אין בכוונתנו לבדוק האם ארמית מופיעה בדילוגים שווים באופן לא-רנדומלי. לכן, במקום שהצורה העברית קיימת השתמשנו בה.

א. בזיהוי של שם עם, משתמש התרגום בדרך כלל בצורה הארמית "אֵי" לרבים; למשל, "קפודקאֵי". במקרים אלה השתמשנו בסיומת העברית "ים" לרבים; למשל, "קפודקים".

ב. עבור שני שמות ארצות קיימת המקבילה בעברית. "ערב" עבור "ערביא", ו"לוב" עבור "לובאי".

מלבד זאת, נותר רק ליישם את כללי האיות (ראה הערה 4 דלעיל) - ובזה שלמה המלאכה. (עוד בנושא זה – ראה בנספח ד.)

מקורות והערות

1. א. אבן שושן (עורך), קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים, קרית ספר, ירושלים התשמ"א.
(חזור)

2. מ. מ. כשר, חומש תורה שלמה – אנציקלופדיה תלמודית-מדרשית, חלק שני, ירושלים התשט"ז.
(חזור)

3. ראה "צופן בראשית", כרך א', נספח 7.
(חזור)

4. מר יעקב אורבך ז"ל, היה מומחה בענייני מקרא ולשון. הוא שקבע את כללי האיות לפיהם פעלנו בשני המדגמים הגדולים הראשונים (המדגמים של גדולי חכמי התורה), ואת תצורות התאריכים – ראה על כך ב"צופן בראשית" כרך א' פרק ז' ונספח 7.ראה גם: "תיאור המדגם הראשון של גדולי חכמי התורה".
(חזור)

5. בהתנדבות, כי המחקר כולו נעשה ללא תקציב.
(חזור)

6. מילון יסטרוב:

Marcus Jastrow, A Dictionary Of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmy, and the Midrashic Literature, Title Publishing Company, New York, 1943.i
(חזור)

7. יש לכך השלכה בשלב יישום הכתיב הדקדוקי: בעוד ש"הַמְדִּיִי" ייכתב "המדיי", הרי "הַמְדַּיי" ייכתב "המדי".
(חזור)

חזור לראש הדף