ביקורת עבודת הוועדה האוניברסיטאית
שהוקמה על מנת לבדוק את הניסוי של הרולד גאנז בספר בראשית

מאת: דורון ויצטום

 

תקציר:

א.    ניסוי של הרולד גאנז [1] (יסומן להלן ב- [G]) בספר בראשית לגבי מפגשי ELS של שמות גדולי ישראל עם שמות הקהילות בהם נולדו ו/או נפטרו, הצביע על מובהקות סטטיסטית גבוהה של המפגשים. איסוף הנתונים לניסוי נעשה באמצעות אלגוריתם מדויק, אשר הפעלתו, באופן מכני, קובעת את הנתונים.
ב.    בעקבות טענות ביקורת על האלגוריתם ועל יישומו, הוקמה וועדה אוניברסיטאית בראשות פרופסור ישראל אומן [בה שותפו נציג מצדדי הניסוי (פרופסור אליהו ריפס) ונציג שוללי הניסוי (פרופסור דרור בר-נתן)], על מנת לבדוק את התוצאות שדווחו על ידי גאנז.
הוועדה החלה לבדוק את תקינות האלגוריתם ואת התאמת הנתונים למתחייב ממנו. אבל, לאחר מספר ישיבות בהם דנה בנושאים אלה, זנחה הוועדה את מטרתה המקורית, והתמקדה בנושא אחר: תיכנון וביצוע ניסוי חדש  ניסוי האמור לבדוק בספר בראשית מפגשי ELS של שמות גדולי ישראל עם נתונים חדשים.
ג.    מאחר והיתה אי הסכמה בין הצדדים לגבי פרוטוקול הניסוי, הוחלט לערוך שני ניסויים נפרדים: ניסוי [F], המקביל רק בקווים כלליים לניסוי של גאנז לגבי הקהילות, וניסוי [R] האמור להיות רפליקציה לניסוי של גאנז. איסוף הנתונים עבור הניסויים המוצעים הוטל על מומחים שמונו בידי נציג הוועדה, פרופ' הלל פירסטנברג. על כל מומחה היה לפעול בהתאם לכתב מינוי שהוכן מראש ע"י מציעי הניסויים.
ד.    נציג הוועדה העביר לנו את רשימות הנתונים R ו-F, וממבט ראשון בנתונים היה ניכר כי ישנן טעויות. [למשל, בעמוד הראשון של נתוני R התנוסס השם "וינוציא" (תחת ויניציא), ובעמוד הראשון של נתוני F, נרשם שם העיר הספרדית "טולידו" כווריאנט של שם עיר ספרדית אחרת - "טודילה"!] הפנינו מיד את תשומת לב נציג הוועדה ויו"ר הוועדה לכך, שישנן טעויות טריוויאליות בנתונים והודענו, כי לא ניגש לניסויים ולא נערוך שום חישובים, אלא נתמקד קודם כל באימות הנתונים ובבדיקה האם מצוי בידינו חומר הראוי לעריכת ניסוי מדעי.
כפי שנפרט להלן, העלתה בדיקה מקיפה ויסודית כי, למרבה הצער, נתהוו ליקויים פאטאליים בניסויים המוצעים, הן בגלל חריגות מן הפרוטוקול והן בגלל שגיאות חמורות בהכנת הנתונים. הגענו למסקנה, כי אין כל ערך מדעי לביצוע הניסויים על סמך הנתונים שנתקבלו.
ה.    את עמדתנו זו הצגנו לפני יו"ר הוועדה. אולם, יו"ר הוועדה עמד על ביצוע הניסויים. אומנם, אף הוא היה ער לעובדה, כי קיימים פגמים חמורים בחומר הנועד לניסוי, אך טען, כי יש להשלים את העבודה כפי שנקבע מראש בפרוטוקול, אליו הוא חש עצמו מחוייב. לתמיהתנו, מה ערכו של ניסוי מדעי המבוסס על חומר כה פגום, השיב יו"ר הוועדה כי אכן יתכן שצריך להתחיל הכל מחדש. עמדנו על דעתנו, כי אין כל ערך לניסוי שייערך על סמך החומר הקיים. אך יו"ר הוועדה הודיע כי יפרסם את דו"ח הוועדה בכל מקרה, בהסתמכו על תוצאות החישובים של פרופסור בר-נתן. יו"ר הוועדה הציע, שאם נבצע את הניסוי ונגיש לו את תוצאות החישובים שלנו, נקבל אפשרות להביע את דעתנו על טיב הניסוי. הסכמנו לכך, ובכך קנינו את הזכות להציג בפני הציבור (במסגרת פרסומי הוועדה) את העובדה הפשוטה, כי הניסויים שנעשו הינם חסרי ערך מדעי.
אבל, מלבד עמדתנו התקיפה כי אין לערוך ניסוי שגוי ולהציגו בציבור כניסוי מדעי, אנו תמהים על ההסתמכות על "היצמדות לפרוטוקול" כנימוק מרכזי לקיים את הניסוי ולהציג את תוצאות החישוב. וזאת, משום שבמשך כל הניסוי לא קוימה היצמדות לפרוטוקול, והיו חריגות מהותיות ממנו, כפי שיבואר להלן.

בסיכום הדברים:

  • תוצאות הניסויים משקפות אך ורק את כישלון הכנת הנתונים, ולא את כישלון הניסיון להוכיח קיומה של תופעה זו או אחרת.
  • כפי שהדגשנו תמיד, לפי התיזה שלנו רק ניסוי המבוסס על נתונים נכונים צריכים להצליח, ולא זה המבוסס על נתונים שגויים. 

להלן נרחיב בנקודות שהעלינו, ובסעיף ו' נדון בשאלה: האם בכל זאת ניתן להפיק תועלת מדעית מעבודת הוועדה, ומה היא?

 

א.  על הניסוי של גאנז

בניסוי של גאנז [G] שני מרכיבים:

1. התיזה.   התיזה כוללת את ההגדרה המדויקת של הנושא (שנעשתה כידוע במקביל לעבודה המקורית של ויצטום, ריפס ורוזנברג - ([WRR]: כגון, לבדוק את שמות האישים עם שמות הקהילות בהן נולדו או נפטרו, שיש להשתמש בשמות יהודיים (אם קיימים) ולא בשמות המקומות הלועזיים, להשתמש בווריאנטים העיקריים, וכי האיות ייעשה לפי כללים קבועים.
2. איסוף הנתונים.    איסוף הנתונים נקבע על ידי אלגוריתם ענבל תוך שימוש במאגרי המידע הבאים: אנציקלופדיה מרגליות, האנציקלופדיה העברית וקונקורדנציה לתנ"ך.

נפרט:
1.   לגבי התיזה:
נבאר מהן נקודות הדמיון בין הגדרת רשימת [G] לבין [WRR]:
א.    ב[WRR] הנושא הוא תאריכי הלידה והפטירה של האישים, אך לא תאריכים אחרים הקשורים בהם. במקביל, ב[G] הנושא הוא מקומות הלידה והפטירה של האישים, אך לא מקומות אחרים הקשורים אליהם.
ב.   ב[WRR] נלקחו תאריכים עבריים ולא לועזיים. במקביל, ב[G] השמות הם שמות הקהילות היהודיות ולא שמות המקומות הלועזיים. [ראה עוד על כך בנספח לדו"ח זה [2], בנספח ה' למסמך "הערות על הליקויים בניסוי F"].
ג.     ב[WRR] נלקחו רק הווריאנטים העיקריים של השמות (ראה על כך ב"צופן בראשית", בפרק ז'). ואכן כך נעשה ב[G] לגבי שמות המקומות.
ד.    ב[WRR] בוצע האיות לפי כללים קבועים. גם ב[G] בוצע הכתיב לפי כללים קבועים. יתר על כן: אומצו  אותם הכללים שהוזכרו במאמרנו.

2.    לגבי איסוף הנתונים:
גם איסוף הנתונים דומה באופן בסיסי לזה של [WRR]:
בשני המדגמים הגדולים שלנו היה בסיס המוצא "האנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" (בעריכת ד"ר מ. מרגליות. להלן נשתמש בקיצור: אלג"י). נתוני השמות והכינויים נלקחו משם על ידי המומחה בתחום הביבליוגראפי (פרופסור שלמה זלמן הבלין), אלא אם כן דעת המומחה היתה שונה. כך, שברירת המחדל היתה נתוני בסיס המוצא - אלג"י. גם לגבי נתוני התאריכים היה בסיס המוצא באלג"י, ואם לא נמצאה סתירה לאמור שם, נלקחו הנתונים ממנה.
גם ביצירת רשימת המקומות ל[G] היה תהליך דומה. בסיס המוצא היה אלג"י, ונתוניו מהווים ברירת מחדל - כלומר, הם המקובלים - במידה שדעת המומחים אינה שונה (אם משום שדעתם דומה או משום שאין להם ידיעה לגבי הנתון הנידון). במקרה זה, לא עמדו לרשותו של צבי ענבל מומחים מהם יבקש את ביצוע המשימה. על כן "הוצבה" האנציקלופדיה העברית כתחליף למומחה באשר היא נחשבת כאנציקלופדיה החשובה ביותר וכבעלת מוניטין בדיוק ההיסטורי והלשוני - בלשון העברית.

 

אלגוריתם ענבל

האלגוריתם ששימש ב[G] הוא תהליך מכני בן שלושה שלבים  נפרדים:
בשלב א' נקבע מהו  מקום הלידה או הפטירה.
בשלב ב' נקבע מהו  השם/השמות היהודי/ים של מקום הלידה או הפטירה.
בשלב ג' נקבע מהו  התעתיק של שם/שמות מקום הלידה או הפטירה.

האלגוריתם הוא מנגנון מכני עם מספר סביר של כללים עניניים והגיוניים [3].
אנו משוכנעים כי אי אפשר לזייף מנגנון כזה באופן שיתן תוצאות דומות בטקסט אחר, למשל, ב"מלחמה ושלום".

למרבה הצער, למרות שבדיקת האלגוריתם ויישומו קלים יחסית לביצוע - הוועדה לא עשתה זאת בסופו של דבר, כפי שיבואר להלן.

 

ב.  הוועדה משנה כיוון

הוועדה, שמטרתה המקורית היתה לבדוק את [G], החלה בבדיקת מרכיב 2 (ראה סעיף א' לעיל): כלומר, תקינות האלגוריתם והתאמת הנתונים למתחייב ממנו. אבל, לאחר מספר ישיבות בהם דנה בנושאים אלה, זנחה הוועדה את מטרתה המקורית. כמה מחברי הוועדה שיזמו את השינוי, הציעו להתמקד בנושא אחר: תיכנון וביצוע ניסוי חדש  ניסוי האמור לבדוק בספר בראשית מפגשי ELS של שמות גדולי ישראל עם נתונים חדשים "כעין" הניסוי של גאנז.
לדעתנו, היתה זו טעות.
ראשית, דווקא משום שחברי הוועדה חסרים ניסיון בתחום ההיסטורי והלשוני, היה צפוי - וכך אומנם קרה - שהניסוי לא יהיה תקין. השאלות שחברי הוועדה היו אמורים להתמודד עמן בבדיקה ישירה של הנתונים ב[G], הינן פשוטות לאין ערוך מאשר אלו הצצות בתיכנון, ביצוע ובקרה של ניסוי חדש בתחום הזר להם.
שנית, ביצוע ניסוי חדש כזה אין בו כדי ללמד על תוקפו ואמינותו של ניסוי גאנז. כך, אכן, נכתב גם בדו"ח הוועדה [4]. ולכן, שינוי הכיוון של הוועדה אינו מביא למטרה המיוחלת בדרך אחרת - הוא אינו מביא כלל למטרה המקורית!

 

ג.  שני הניסויים המוצעים

היתה אי הסכמה בין הצדדים לגבי פרוטוקול הניסוי החדש, ועל כן הוחלט לערוך שני ניסויים נפרדים.
ניסוי [F], שהוצע ע"י פרופ' בר-נתן, מקביל רק בקווים כלליים ל[G]. למעשה, הוא דומה לניסוי שערך פרופ' סיימון [5] (ניסוי שהניב תוצאה שלילית), וצפוי היה מראש שיניב אף הוא תוצאה שלילית [6]. לדעתנו, הפרוטוקול של [F] מועד לייצר "רעש" ותוצאה שלילית. למשל, בעוד שב[ [WRR נלקחה בחשבון העובדה, כי המלים צריכות להיות (עד כמה שאפשר) בכתיב המתאים לכתיב התורה - שהרי הטענה היא כי המלים מוצפנות בתורה עצמה - הרי בניסוי [F] אין כללי איות. לכן, מבחינתנו, לא היה כל ערך לניסוי [F], שהרי איננו טוענים למשל, כי השם "ווינא" (עם שני ווין) מוצפן בתורה!
ניסוי [R], שהוצע ע"י פרופ' ריפס, היה אמור להיות רפליקציה ל[G]. גם הכנת הנתונים בניסוי [R]   נעשית בשלשה שלבים, במקביל ל[G] (ראה להלן בסעיף ד'), אלא שכאן הנתונים מתקבלים ממומחה "חי" ולא מאנציקלופדיה.
למעשה, כפי שנראה להלן, עקב עשרות רבות של טעויות וחריגות מן הפרוטוקול נתקבלה רשימה לקוייה ביותר של נתונים עבור הניסוי. לכן, למעשה, ניסוי [R] מעולם לא בוצע!

 

משמעות הניסויים

בניסוי של גאנז שני מרכיבים:

1. התיזה - הכוללת את ההגדרה המדויקת של הנושא.
2. איסוף הנתונים.

כאמור לעיל, מלכתחילה הוועדה בחרה לבדוק את מרכיב 2, שהוא טכני, אך לא המשיכה בבדיקה. תחת זאת, בחרה הוועדה לעשות ניסויים בעצמה.

  • ניסוי אחד,[F] , אינו תואם כלל את מרכיב 1 (התיזה) - ולכן אין לו קשר ל[G].
  • הניסוי השני, [R], תואם את מרכיב 1 (התיזה), ולכן אמור הוא להיות רפליקציה ל[G]. החלק החדש שבו הוא מרכיב 2 (איסוף הנתונים).

מה התכוונה הוועדה ללמוד מתוצאות ניסוי [R] ?
כפי הנראה, הוועדה לא ניסחה זאת מעולם. על כן ננסה להבין זאת בעצמנו.
לניסוי [R] היו שלוש תוצאות אפשריות:
(א)   אם הנתונים היו דומים מאד לאלו של [G] -
אזי המסקנה היא, שאין מרחב תימרון באיסוף הנתונים.
(ב)   אם חלק ניכר מן הנתונים אינו דומה, אך הניסוי מצליח -
אזי המסקנה היא, שאומנם יש מרחב תימרון באיסוף הנתונים, אך ההצלחה אינה נובעת ממנו (כלומר, ההצלחה אינה תלויה דווקא בווריאנט מסויים של שם המקום, או דווקא באיות מסויים שלו).
(ג)   אם חלק ניכר מן הנתונים אינו דומה, ואין הצלחה בניסוי -
אזי המסקנה היא, שיש מרחב תימרון באיסוף הנתונים, וכי ההצלחה תלויה דווקא בנתונים מסויימים.

כידוע, תוצאה (ג) היא שנתקבלה.
אבל, כפי שנראה להלן, איסוף הנתונים עבור הניסוי היה לקוי ביותר, ונתונים רבים (לעשרות) חסרים ו/או שגויים.
לכן, ביד הוועדה אין שום דרך לדעת האם ההבדל בנתונים נובע ממרחב תימרון או משגיאות והשמטות.
לכן, הוועדה לא הצליחה לברר: האם קיים מרחב תימרון גם כאשר איסוף הנתונים נעשה כהלכה!

 

ד.  ליקויים פאטאליים

בניסויים המוצעים נתהוו ליקויים פאטאליים אשר מקורם בניסוח לקוי של פרוטוקול ובהכנת הנתונים. בהכנת הנתונים חברו יחד חריגות מן הפרוטוקול וכמות מדהימה של טעויות.

על ניסוי [R]
ניסוי [R] אמור להיות ניסוי רפליקציה לניסוי של גאנז לגבי הקהילות. כזכור, הכנת הנתונים לניסוי של גאנז נעשתה בשלושה שלבים:

שלב I: זיהוי מקומות הלידה והפטירה של האישים הנתונים.

שלב II: קביעת השמות במקורות עבריים של הקהילות היהודיות במקומות שזוהו בשלב I.

שלב III: קביעת התעתיק הנכון של השמות שנקבעו בשלב II.

גם רשימת הנתונים לניסוי הרפליקציה - "רשימה R" - תוכננה להיעשות לפי שלושת השלבים הנ"ל, כאשר קביעת הנתונים בכל שלב צריכה היתה להיעשות באמצעות מומחה שיוסמך לכך על ידי הוועדה. ההנחיות לשלושת המומחים הוכנו מראש, וכתבי מינוי המבוססים על הנחיות אלו היו אמורים להימסר לאותם מומחים.

מתברר, כי תקלות ושגיאות רבות וחמורות נעשו בכל אחד משלושת השלבים, וכי "רשימה R" בסך הכל משקפת הצטברות של עשרות רבות של ליקויים. בנספח לדו"ח זה [7], במסמך "הערות על הליקויים בהכנת רשימה “R, אנו מפרטים ומתעדים את התקלות והשגיאות שנעשו בכל אחד משלבי הכנת רשימה R.

שתי דוגמאות לטעויותיו של מומחה I - שתפקידו היה לקבוע את מקומות הלידה והפטירה עבור רשימה זו:

א. במסמך הנ"ל הבאנו סדרת דוגמאות מדהימות של שגיאות טריוויאליות בעבודת המומחה. כפי שמבואר שם, בדקנו רק תת-קבוצה חשודה של נתונים, ובקבוצה חלקית זו מצאנו 17 מקרים בהם דווח על נתונים שאינם קיימים במקורות עליהם המומחה מסתמך. יתר על כן, לפחות ב-6 מקרים המידע במקורות שנקב בהם המומחה אף סותר את הנתונים שלפי דבריו העתיק מהם!

דוגמא אופיינית: לגבי ר' אברהם סבע (מס' 38 ברשימה) קובע המומחה, כי הוא נולד בוודאות בעיר סאמורה אשר בחבל קסטיליה בספרד.

האסמכתא שלו:
"עפ"י א' גרוס, במבוא לצרור המור מהד' י' אלנקווה, ירושלים תשמ"ה, עמ' 20".

אבל, בניגוד לדבריו, במקור המצוטט כתוב על ר' אברהם סבע: "איננו יודעים אל-נכון היכן נולד ומתי."

ב.    מומחה I טעה, ובמקום לתת נתונים עבור ר' שלום שרעבי (הרש"ש, מס' 65 ברשימה), סיפק נתונים עבור ר' שלום שבזי. וזאת, אף על פי שהבקשה פרטה את שמו המלא של ר' שלום שרעבי, ואף נקבה במספר העמוד בו מופיע ערכו באנציקלופדיה!
[נציגי הוועדה לא שמו לב לכך כי המומחה החליף בטעות את ר' שלום שרעבי בר' שלום שבזי, והמשיכו בתהליך כאשר הם מאמצים את הנתונים השגויים.]   

חברי הוועדה הביאו לידיעת מומחה I חלק מן הביקורת שלנו על עבודתו. המומחה השיב ב"מענה להשגות", בו הודה בחלק מן הטעויות וניסה להצדיק אחרות.
בנספח לדו"ח זה [8], במסמך "ביקורת על ה'מענה להשגות' של מומחה I (רשימה R)", אנו מצביעים על כך, כי הודאתו של המומחה כי טעה בצורה חמורה בכמה מקרים (כולל טעות פשוטה בזיהוי של אישיות מן הרשימה!) היא הודאה בכך שהעבודה נעשתה ברשלנות קיצונית ואינה ראויה לשמש בסיס לעבודת הוועדה. יתר על כן, אנו מוכיחים כי ב"מענה להשגות" חזר המומחה ועשה שגיאות חדשות מאותו סוג עליו התרענו.
העובדות שהוצגו במסמך "הערות על הליקויים בהכנת רשימה R" ובמסמך "ביקורת על ה'מענה להשגות' של מומחה I (רשימה R)", מצביעות על ליקויים כה חמורים בעבודת מומחה I, עד כי אין לייחס שום אמינות לנתונים שאסף. ומכיוון שאי אפשר לבסס ניסוי מדעי על נתונים פגומים - עמדתנו הנחרצת היא, שאסור לבסס ניסוי מדעי על הנתונים שאסף המומחה. כמובן, הצטברות שגיאות רבות נוספות בשני השלבים הבאים רק הוסיפה עוד קלקול על קלקול.

על ניסוי [F]
ניסוי [F], אשר הוצע על ידי שוללי הניסוי של גאנז, אמור להיות ניסוי חדש (fresh), המקביל רק בקווים כלליים לניסוי של גאנז לגבי הקהילות. רשימת הנתונים לניסוי החדש - "רשימה F" - תוכננה להיעשות באמצעות מומחה שיוסמך לכך על ידי הוועדה. ההנחיות למומחה הוכנו מראש ונמסרו לו באמצעות כתב מינוי המבוסס על הנחיות אלו.
מתברר, כי תקלות ושגיאות גרמו לליקויים קשים הן במילוי דרישות כתב המינוי והן באפשרות ביצוע הניסוי. הליקויים נוצרו בעיקרם כתוצאה מהתעלמות מכתב המינוי המגדיר את הכנת הנתונים לניסוי, התעלמות שהיתה הן מצד המומחה שהכין את הנתונים, הן מצד נציג הוועדה שהגיש את רשימה F לביצוע, והן מצד מנסחי פרוטוקול הניסוי. במסמך המצורף [9], "הערות על הליקויים בניסוי [F], אנו מפרטים ומתעדים את הליקויים העיקריים, ובפרט מצביעים על לאקונה רצינית שנתגלתה בפרוטוקול, כזו שאינה מאפשרת את ביצוע הניסוי.
מסקנתנו היא, כי בניסוי [F] נתהוו ליקויים פאטאליים שאינם מאפשרים את עצם ביצוע הניסוי.

להלן, בסעיף ו', אנו מצרפים הצעה לא פורמאלית להשלמת הניסוי על בסיס הנתונים שסיפק המומחה, ועל בסיס כללי איות שאומצו מראש על ידי הוועדה, אנו מראים כי במסגרת זו התוצאות מצביעות על מובהקות התופעה.

 

ה.  על חריגות מן הפרוטוקול

במהלך הכנת הנתונים לניסויים, וכן בשלב שלאחר הגשת הנתונים לשני הצדדים לצורך ביצוע החישובים, היו חריגות מהותיות מן הפרוטוקול, כפי שיבואר להלן.

חריגות בקשר לניסוי [R]
בנספח לדו"ח זה [10], במסמך "הערות על הליקויים בהכנת רשימה “R , אנו מפרטים ומתעדים את התקלות והשגיאות שנעשו בכל אחד משלבי הכנת רשימה R. כאן נציין אותן תקלות ושגיאות, שנוצרו עקב חריגת נציגי הוועדה מן הפרוטוקול.

חריגות בביצוע שלב II
מומחה II אמור היה לבצע את שלב II בהכנת הרפליקציה, שלב המקביל לשלב II בהכנת הנתונים עבור הניסוי של גאנז (ראה סעיף ד' לעיל). אבל, תקלות רבות אירעו בעבודת מומחה זה, כפי שיתואר להלן.
המומחה לא ביצע את המבוקש כפי שנדרש ממנו בכתב המינוי (המתועד במסמך הנ"ל). הסיבה העיקרית לכך היא, כנראה, העובדה שמומחה II לא ראה מעולם את כתב המינוי:

1. נציגי הוועדה בחרו שלא לתת למומחה את כתב המינוי, אלא למנותו בעל פה.

2. נציגי הוועדה שינו במתכוון מן הנוסח בכתב המינוי, כאשר לא ציינו שהשם המבוקש צריך להיות קשור לתקופה מסוימת.

3. לא ידוע כמה שינויים נוספים שאינם מכוונים נעשו במינוי שבע"פ. על כל פנים, מעבודת המומחה ברור כי:

א. המומחה לא ידע שעליו לציין שמות קהילות וחשב שעליו לציין שמות מקומות [לכן ציין, למשל, את השם "מורביה" שהוא שם ארץ ולא שם קהילה].

ב. המומחה לא ידע כי עליו לבחור עד שלושה שמות ולא יותר. [ב-18 מקומות הוא נתן יותר מ-3 שמות]

ג. המומחה לא ידע שעליו לנסח כללים ולפרט כיצד יישם אותם. [ולכן לא עשה זאת].

ד. המומחה לא ידע שעליו לציין אסמכתות. [ולכן לא עשה זאת].

התוצאה:

  • בגלל 2, 3א' ו-3ב', נתקבלה רשימת נתונים השונים במקרים רבים מאלה המבוקשים.
  • בגלל 3ג' ו-3ד', העבודה לא נעשתה בדיסציפלינה המכתיבה דיוק ואחריות והמאפשרת ביקורת.

עבודתו של מומחה II נתקבלה על ידי נציגי הוועדה. ואז, במפתיע החליטו נציגי הוועדה מסיבה לא נודעת (ולמיטב ידיעתנו אף לא דווחו על כך ליתר חברי הוועדה) למנות צוות מומחים חדש אותו הם כינו "צוות III ".
אבל, למינוי צוות III לא היה בסיס בפרוטוקול. נציגי הוועדה לא נתנו הסבר מדוע הוצרך מינוי זה, ומדוע ראו צורך לחרוג מן הפרוטוקול. מלבד שעצם מינויו של צוות III נעשה ללא בסיס בפרוטוקול, אירעו תקלות חמורות נוספות בהן נדון לקמן:
1.      נציגי הוועדה לא ניסחו מכתב מדויק ואף אינם זוכרים כעת מה בדיוק בקשו מצוות III. נציגי הוועדה נוטים לחשוב כי בקשו מצוות III לבחור אחד מן התעתיקים ברשימת מומחה II עבור כל אחד מן המקומות. הם הזכירו כי אכן צוות III בחר כמעט תמיד רק תעתיק אחד.
א.  אם אכן זאת היתה בקשת נציגי הוועדה מצוות III, הרי זו סטייה מפורשת מן הפרוטוקול, בו נאמרה ההנחיה הבאה:

"אם קיימים כמה שמות, בחר את המובהק שבהם. אם השמות שקולים בחשיבותם קח את כולם ובלבד שלא תיקח יותר משלושה שמות לאותו מקום (בתקופה המצוינת)."

מטרת הנחיה זו היתה להתחשב במגוון של צורות השמות כל זמן שהם החשובים ביותר. נציגי הוועדה בחרו משום מה לתת הנחיה מנוגדת המובילה לרשימה מצומצמת מאד של נתונים.
ב.  למעשה, מבדיקת נתוני צוות III עולה, כי ב-12 מקרים הם הוסיפו נתונים שאינם נמצאים ברשימת מומחה II (הפירוט - במסמך הנ"ל). ממצא זה אינו עולה בקנה אחד עם תהליך של בחירת אחד הווריאנטים עבור כל מקום מרשימת מומחה II (כפי שנציגי הוועדה סבורים שהנחו אותם).

2.         את הנתונים סיפק צוות III בעל פה. התיעוד היחיד של נתוני צוות III הוא רישום ידני של נציג הוועדה על גבי דפי הדו"ח של מומחה I (תצלום - במסמך הנ"ל).
לפי דברי נציג הוועדה: "התעתיק הסופי נקבע לפי הכינויים של צוות III ולפי הכללים המופיעים ב3-6, 3-7." (הכוונה היא לכללי האיות המופיעים בעמודים 3-6, 3-7 מדו"ח הוועדה [11].)
אבל, השוואה בין שמות המקומות ברשימה הסופית, תוך הבאה בחשבון של כללי האיות  3-6 ו- 3-7, מגלה כי ב-12 מקרים אין התאמה בין רישומי נציג הוועדה על גבי דפי מומחה I לבין המופיע ברשימה הסופית! (פירוט ב[12]).

חריגות בביצוע שלב III
לפי הפרוטוקול המקורי, היה שלב III (הוא שלב האיות) אמור להיות מבוצע בידי מומחה. אולם, בעקבות שינויים שנקבעו על ידי הוועדה בפרוטוקול ביום 8 בנובמבר 2001 (למניינם), ניתן הביצוע בידי נציגי הוועדה. הוא היה אמור להיעשות על בסיס אלגוריתם שהוזמן בידי הוועדה אצל פרופ' א. ריפס, ואשר צורתו הסופית נקבעה בידי הוועדה ביום 26 בנובמבר 2001 (למניינם). האלגוריתם מובא בנספח לדו"ח הוועדה [11].

ידיעת ההיגוי הנכון של שמות הקהילות מהווה תנאי לביצוע האיות על פי האלגוריתם. כדי לקבוע את ההיגוי הנכון, נכתב בהצעתו המקורית של ריפס כך:

"כדי לאיית בכתיב דקדוקי צריך לדעת את ההיגוי הנכון של המלים. על כן צריך לבקש מן המומחה שנתן את השמות בשלב האחרון שיספק את המידע על ההיגוי הנכון של השמות.
הצעה: אפשר לעשות זאת בצורה פשוטה ע"י כך שהמומחה הנ"ל ינקד את כל השמות שנתן מבלי לשנות את האיות שלהם. איות יו"ד נחה הנשמעת בהיגוי תסומן בשווא כדי לציין שהיא נשמעת בהיגוי".

אבל לא כך נעשו הדברים, וההחלטות על ההיגוי נעשו בידי נציג הוועדה.
כתוצאה מכך היו כמה וכמה החלטות בלתי משכנעות ואף שגויות. מבין המקרים הרבים בהם ידיעת ההיגוי הנכון אינה טריוויאלית ומצריכה מומחה, התמקדנו רק באותם מקרים בהם החלטת נציג הוועדה נראית שגויה או חסרה, והדגמנו זאת [13] ב-18 מקרים. מלבד מקרים אלה, היו 12 טעויות נוספות ביישום האלגוריתם (כפי שפורט שם).

[לכאורה, חרג נציג הוועדה מן הפרוטוקול גם כאשר הכניס לרשימה הסופית גם כמה מקומות קבורה:

1. עבור מס' 20, נרשם גם מקום הקבורה "פרנקפורט" שאינו מקום הפטירה.

2. עבור מס' 35, נרשם מקום הקבורה "וירונא" במקום מקום הפטירה.

3. עבור מס' 59, נרשם מקום הקבורה "מודינא" במקום מקום הפטירה.

אך אנו רואים בכך תקלות הנובעות מרשלנות בעלמא, בדומה למקרה של השמטת אחד מן האישים מן הרשימה (המדובר בר' אברהם ב"ר יצחק, מס' 35 בדפי הדו"ח של מומחה I), ובדומה לטעויות שנפלו בהדפסת הרשימה הסופית.]

חריגות בקשר לניסוי [F]
בנספח לדו"ח זה [14], במסמך "הערות על הליקויים בניסוי [F], אנו מפרטים ומתעדים את התקלות והשגיאות שנעשו בניסוי .[F] כאן נציין אותן תקלות ושגיאות, שנוצרו עקב חריגת נציגי הוועדה מן הפרוטוקול. במקרה זה, קיימים ליקויים בסיסיים גם בפרוטוקול עצמו (המצולם במסמך הנ"ל), כפי שיבואר מיד.

בכתב המינוי למומחה, הוא נתבקש להכין שתי מערכות של נתונים.
במערכת הנתונים א' היו שני חלקים:

  • בחלקה הראשון הוא התבקש "נודה לך אם תוכל להכין עבור כל אחד מהאישים הללו רשימה של מקומות (localities ) אשר להבנתך הם בעלי חשיבות בתולדותיו האישיים וכו'" (ההדגשה שלנו).
  • בחלקה השני נתבקש המומחה "להכין רשימה קצרה של 'צורות התייחסות' לשמות של מקומות, המתקבלים מהשמות ע"י תוספת של מילה ו/או מספר קטן של אותיות וכו'." "אנא בחר רק צורות התייחסות המוסיפות 1-5 אותיות לשם המקום הבסיסי, ורק כאלו הנמצאות בשימוש נרחב בהקשר של המקומות והאישים הנדונים. במידה וחלק מצורת ההתייחסות שבחרת תקפות רק לגבי חלק מהאישים, אנא ציין זאת במפורש."

גם במערכת הנתונים ב' היו שני חלקים:

  • "נבקשך לבצע את כל העבודה שנית, כאשר את המילה "מקומות" מחליפים המילים 'קהילות יהודיות'. ברוב המקרים לא יהיה כל שינוי, שכן רוב הקהילות היהודיות נקראות על שם הערים בהן הן מצויות (או היו מצויות). במספר קטן של מקרים שם הקהילה שונה משם העיר. אנא ציין מקרים אלו במפורש".
  • "כמו כן, יתכן והשינוי יחייב שינוי מה של רשימת צורות ההתייחסות".

אבל רק חלק מכל זה הוכן על ידי המומחה:

1. המומחה נתבקש להכין שתי רשימות, אחת של "מקומות" ואחת של "קהילות יהודיות". אבל הוא הכין רק את רשימת המקומות. את הרשימה השניה הוא לא הכין.

2. המומחה נתבקש להכין "רשימה קצרה של 'צורות התייחסות'" לכל אחת משתי הרשימות הנ"ל. ל"צורות ההתייחסות" חשיבות רבה מאד באשר לחישוב תוצאות הרשימות. אבל, המומחה לא הכין אף לא אחת מרשימות "צורות ההתייחסות".

בנוסף לכך:

3. המומחה לא צירף מקורות או אסמכתאות. הוא גם לא צירף "הסבר קצר (בן שורה אחת או שתיים) לכל מקום" שרשם - כפי שנתבקש במפורש בכתב המינוי.

נציג הוועדה חרג מן הפרוטוקול, כאשר הסכים לקבל את העבודה החלקית מן המומחה. במקרה זה, אין צורך במומחיות בתחום ההיסטורי כדי להבחין כי המומחה לא עמד בדרישות כתב המינוי. חריגה זו, יחד עם הליקויים בפרוטוקול - בהם נדון מיד - גרמו לכך, שאי אפשר לחשב את תוצאות הניסוי.

הליקויים בפרוטוקול לניסוי [F]
מתברר, כי הפרוטוקול לוקה בחסר:

1. בפרוטוקול, אשר נקבע לפני ביצוע עבודת המומחה, נקבע כי יש לחשב את התוצאות עבור הרשימה שיכין המומחה. אין שם שום התייחסות לעובדה הפשוטה שהוזמנו שתי רשימות נתונים על ידי מומחה זה!

2. יתר על כן, בפרוטוקול אין שום הנחיה מה לעשות בנתונים. למשל, מה לעשות עם "צורות ההתייחסות", וכיצד לחשב כל אחת משתי הרשימות בהתחשב ב"צורות ההתייחסות".

כלומר, בפרוטוקול קיימת לאקונה רצינית בכל הנוגע לביצוע הניסוי.
ובאמת, כמה ימים לאחר שהנתונים ניתנו לשני הצדדים לצורך חישוב התוצאות, הבחין יו"ר הוועדה בעובדה שהמומחה לא הכין את רשימת "צורות ההתייחסות" (להלן: "קידומות"). הוא התקשר עם שני הצדדים ודן עמם באלו קידומות להשתמש. עמדתנו היתה, כי בשלב בו ניתנו כבר הנתונים ביד הצדדים, אסור להחליט החלטות חדשות. איננו יודעים מה היתה עמדת הצד השני. על כל פנים, בסופו של דבר הורה לנו יו"ר הוועדה להשתמש אך ורק "בקידומת הריקה" (כלומר, בלי "צורת התייחסות").

כמובן, אין החלטה אפוסטריורית זו פותרת את בעיית הלאקונה בפרוטוקול. עמדתנו היא, שהדרך הנכונה היא לפרוס את כל מרחב האפשרויות.
אנו מניחים שצריך לקבל לא יותר מתוצאה אחת מסכמת עבור כל מערכת נתונים. בהעדר הנחייה אחרת, ניתן להבין שבחישוב התוצאות צריך להילקח כל שם מקום (או קהילה) עם הקידומת (או הקידומות) שהותאמו לו. אפשרות אלטרנטיבית: שבחישוב התוצאות צריך להילקח כל שם מקום גם ללא קידומת ("הקידומת הריקה") וגם עם הקידומת (או הקידומות).

סך הכל מקבלים ארבע אפשרויות עבור שתי מערכות הנתונים:

(א)  "ניסוי המקומות":
(1)  חישוב עם קידומות.
(2)  חישוב עם קידומות ובלעדיהן.

(ב)  "ניסוי הקהילות":
(1)  חישוב עם קידומות.
(2)  חישוב עם קידומות ובלעדיהן.

אבל אף אחת מן האפשרויות הללו אינה ניתנת לביצוע וזאת משום שהמומחה ביצע רק חלק מן העבודה!

 

ו.   הפקת תועלת מדעית מן הנתונים הקיימים

הוועדה השקיעה זמן ועמל כדי לבצע את משימותיה. צר לנו, כי בסופו של דבר נעשו הדברים כך, שאין בתוצאות העבודה כדי להוביל למסקנה מדעית כלשהי.
במצב עניינים זה, אפשר להעלות את השאלה: האם אפשר בכל זאת לנצל את הנתונים שנאספו על ידי הוועדה, לצורך בדיקה מדעית מחודשת?
כאשר בוחנים את הנתונים שנאספו עבור ניסוי [R] לאור הנאמר לעיל, הרי השגיאות וההשמטות כה מרובות - עד כי אפשר לנצל את הנתונים לתכלית אחת ויחידה: על מנת להוכיח כי נתונים לא נכונים אינם מוצפנים בתורה בדילוגים שווים.
לעומת זאת, כאשר בוחנים את הנתונים שנאספו עבור ניסוי [F] לאור הנאמר לעיל, ניכר כי עיקר הבעיתיות בנתונים הוא בשני תחומים:

1. בעובדה שבוצעו רק חלק ממשימות איסוף הנתונים.
2. באיות שאינו תואם את האיות הנוהג בתורה.

אם ניתן לפתור בעיות אלו, הרי לכאורה אפשר לערוך ניסוי המבוסס על הנתונים שנאספו עבור ניסוי [F] , בתיקונים מסוימים.

1.   השלמת הנתונים:
כאמור בסוף סעיף ה', לפי הנתונים הקיימים אי אפשר לבצע ולו אחת מן האפשרויות הנזכרות שם. את ביצוע "ניסוי המקומות" מונעת העובדה שהמומחה לא סיפק קידומות. ל"ניסוי הקהילות" חסרות לא רק הקידומות אלא גם נתונים על שמות קהילות השונים משמות המקומות (שאותם סיפק המומחה).
מתברר כי דווקא את ניסוי הקהילות אפשר להשלים ביתר קלות, בייחוד אם מתמקדים בנתונים העיקריים ומסתפקים בשינויים מינימליים:

א.   לגבי שמות הקהילות החסרים, כבר נכתב בכתב המינוי: "ברוב המקרים לא יהיה כל שינוי, שכן רוב הקהילות היהודיות נקראות על שם הערים בהן הן מצויות (או היו מצויות). במספר קטן של מקרים שם הקהילה שונה משם העיר." ואכן, מספר השינויים הצפוי בשמות הקהילות לעומת שמות המקומות הוא קטן מאד, משום שגם לגבי שמות המקומות נתבקש המומחה לבחור את השמות ואת האיות "בהם השתמשו/משתמשים מקורות יהודיים", וממילא נבחרו הרבה פעמים שמות הקהילות כבר בשלב זה. בעצם, נותרו המקרים בהם שם הקהילה הוא שם מחודש על ידי היהודים.
עבור רשימת המומחה, אנו מזהים 3 שמות [15] מן הסוג המבוקש. המקרה הראשון מסוג זה הוא "אה"ו". "קהל(ת) אה"ו" היתה קהילה משותפת לשלושת המקומות הסמוכים: אלטונא, המבורג ווונדסבק, והשם "אה"ו" נוצר מראשי התיבות של שלושת המקומות! המקרה השני הוא זה של השם "רמון ספרד" עבור קהילת גראנאדה, והדוגמה השלישית היא "לוזינה" שם שהומצא על ידי היהודים לעיר לוסנה, ונגזר משם העיר המקראית "לוז".

ב.  בעוד שבמקרה של ניסוי המקומות קשה לנחש מהן הקידומות בהן היה בוחר המומחה, הרי במקרה של ניסוי הקהילות התשובה נראית ברורה: הקידומות המתבקשות הן "קהל" (לדוגמא: קהל וילנא), ו"קהלת" (לדוגמא: קהלת וילנא). [להמחשה נוספת של מרכזיות קידומות אלו ראה בנספח לדו"ח זה [16], בנספח ה' למסמך "הערות על הליקויים בניסוי [F].] מסיבה זו עצמה, הקידומות "קהל" ו"קהלת" הן שנקבעו לניסוי הרפליקציה [R] - ובהן נבחר לצורך השלמת הניסוי הנוכחי.

על בסיס השלמה זו ניתן לחשב את (ב)(1) ואת (ב)(2) שצוינו בסוף סעיף ה' לעיל.

2.   האיות:
ראשית, ברצוננו להדגיש, כי לא אנחנו יזמנו את הכנת רשימה F, ובוודאי לא היה לנו חלק בניסוח כתב המינוי. לדעתנו, האיות של חלק מן השמות אינו תואם לאיות הנדרש לצופן בספר בראשית [למשל, ברשימה F נרשם השם "וינא" כך: "ווינא" (עם וא"ו כפול)]. את עמדתנו זו הבענו בכתב ובע"פ פעמים רבות במרוצת השנים. לכן, לדידנו אין כל משמעות לתוצאה המבוססת על האיות הקיים.

אבל, גם כאן אפשר לתקן ולהשלים את הקיים: הוועדה אימצה מראש כללי איות לצורך רשימה R. אם ניישם אותם כללים בדיוק לגבי השמות ברשימה F, נקבל איות סביר יותר.

כאשר מבצעים שינויים אלה מקבלים עבור ניסוי הקהילות:

 

r4

r2

(1)  חישוב עם קידומות

!0.000895

!0.000602

(2)  חישוב עם קידומות ובלעדיהן

!0.0046

!0.0061

כאשר:
r2 הוא הדירוג של הסטטיסטיקה P2 מתוך 1,000,000  פרמוטציות, מחולק ב-1,000,000.
r4 הוא הדירוג של הסטטיסטיקה P4 מתוך 1,000,000  פרמוטציות, מחולק ב-1,000,000.

החישוב נעשה עבור רשימת כל 66 האישים  (פרטים נוספים בנספח ו' למסמך הנ"ל [17]. ראה הערה [15]).

 

מקורות והערות

להלן נשתמש בקובץ dp365.pdf המקורי שפורסם באתר המרכז לרציונליות, לפני שהוחלף באחר ביוזמתה של פרופסור מיה בר-הלל. פרטים על מעשה מביש זה ראה כאן.

1.  על הניסוי ראה:

Gans, H, J. (1995). Coincidence of Equidistant Letter Sequence Pairs in the Book of Genesis. Preprint.i

צילום מן המאמר נמצא בקובץ dp364.pdf  של דו"ח הוועדה (בעמ' 7 של הקובץ).
בשנת 1997 (למניינם), בעקבות הערות ביקורת, החליט גאנז לבדוק את נושא הנתונים באופן יסודי. גאנז מדווח במסמך מפורט על תהליך החקירה שארך שנתיים:

Gans, H, J. (2000). A Primer on the Torah Codes Controversy for Laymen. Preprint. Pg.16.

הגירסה הסופית של המאמר זכתה לפירסום מדעי כשנתיים לאחר שוועדת אומן סיימה את עבודתה:

H. Gans, Z. Inbal and N. Bombach, Patterns of Equidistant Letter Sequence Pairs in Genesis, Proceedings of the 18th International Conference on Pattern Recognition, August 2006.

רקע כללי בעברית על עבודה זו ראה כאן.
תיאור נרחב של העבודה בעברית נמצא בנספח "מדגם הקהילות", ובספר "צופן בראשית" מאת ד. ויצטום (התשס"ד), בפרק 17 ובנספח 13.
(חזור)

2.   ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 164 של הקובץ.
(חזור)

3.  תיאור מלא של האלגוריתם נמצא בנספח 13 בספר "צופן בראשית". ראה גם בנספח "מדגם הקהילות".
(חזור)

4.   ראה  בקובץ  ,dp364.pdf בעמ' 5 של הקובץ.
(חזור)

5. ד. ויצטום (התשס"א) על "ניסוי הערים" של בארי סיימון.  
(חזור)

6.   ראה  בקובץ  ,dp364.pdf בעמ' האחרון של הקובץ.
(חזור)

7.   ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 22 של הקובץ.
(חזור)

8.   ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 109 של הקובץ.
(חזור)

9.   ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 150 של הקובץ.
(חזור)

10.   ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 22 של הקובץ.
(חזור)

11.   ראה  בקובץ  ,dp364.pdf בעמ' 37 של הקובץ.
(חזור)

12.   ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 46 של הקובץ.
(חזור)

13.   ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 47 של הקובץ.
(חזור)

14.   ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 150 של הקובץ.
(חזור)

15.  בתחילה זיהינו רק את "אה"ו", אך לאחר שביצענו את הניסוי ודיווחנו עליו בנספח ה' במסמך "הערות על הליקויים בניסוי [F] , נמצאו עוד שני מקרים. חזרה על הניסוי עם שלושת השמות נותנת אותה מובהקות.
(חזור)

16.  ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 164 של הקובץ.
(חזור)

17.  ראה  בקובץ  ,dp365.pdf בעמ' 172 של הקובץ.
(חזור)

 

חזור לראש הדף

 

 

 
אודות האתר אודות המחקר פרסומים מדעיים מאמרי מחקר ספרים ההתנגדות למחקר מה חדש? English
© כל החומר באתר זה, בעברית ובאנגלית, שחובר בידי דורון ויצטום, נכתב במקורו בעברית.
זכויות היוצר של החומר המוצג באתר זה [למעט חומר שיוצר(י)ו האחר(ים) יוזכר(ו) במפורש],
הן של דורון ויצטום, ת.ד. 16409 ירושלים, ישראל.