קישורים נוספים:

ספרים

על הספר
"המימד הנוסף"

מן ההקדמה לספר
"צופן בראשית"

כיצד ניתן להשיג את הספר?

בס"ד

 

מן ההקדמה לספר "צופן בראשית"

מאת דורון ויצטום

 

ספר זה הוא סיפורה של תגלית מדעית לא שגרתית. תגלית המאששת יֶדע ממקורות קדומים, כי בתוך ספר בראשית – תחת רובד הפסוקים והמלים ובתוך מירקם האותיות – מסתתר טקסט חבוי. הטקסט החבוי – הסמוי מן העין הקוראת ברהיטות את הטקסט הגלוי של ספר בראשית – עוסק בעבר שלנו, ההווה לנו ובעתיד לקרות עמנו. אחר טקסט נסתר זה, המוצפן בספר בראשית, עקבתי באמצעות שתים מתכונותיו. ניסויים מדעיים מסודרים, שערכתי יחד עם חברַי, אכן אישרו את קיומו במובהקות סטטיסטית יוצאת דופן.

כשתים עשרה שנים לאחר שגיליתי את התופעה המתוארת בספר זה, קיבלה תגלית זו חשיפה עולמית אדירה. מאות מיליוני אנשים, בחמש יבשות, חזו לראשונה מעל מסכי הטלוויזיה בטבלאות של אותיות עבריות, במצג שתראו בספר זה. מכונות הדפוס העצומות של העיתונים הגדולים בעולם פלטו בקצב מסחרר אינספור טבלאות דו-ממדיות הבנויות מאותיות עבריות, אשר התנוססו בעמודים הראשיים. רשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם הקדישו זמן רב לסיקור נרחב לתופעה המופלאה – תוכניות מיוחדות, ואף עימותים בשידור חי, התמקדו בעובדת קיומו של הצופן בתורה.

האומנם אין זו אלא התלהבות המונים מאופנה חולפת? – או, שמא - - -

מה גרם לאיש מדע שקול וזהיר כפרופסור ישראל אומן, מתמטיקאי מפורסם וחבר האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, להגיב במלים הבאות שעה שנחשף לתוצאות מחקרנו: "ראה דורון, אם אתה צודק, הרי זו התגלית הגדולה ביותר בשלוש מאות שנות חקירה מדעית". מי שיראה אמירה זו כחורגת מן האיפוק הראוי, לא ימצא נוחם ומרגוע גם בניסוחו של בעל עמדה ספקנית כפרופסור צבי עצמון [1]: "מהפכה רבתי המאפילה אף על המהפכה הקופרניקית". אפילו מתנגד עיקש – הסטטיסטיקאי הנודע פרופסור פֶּרסי דיאקוניס (אף הוא חבר האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים) – חתם על מסמך ובו ההצהרה [2]:

אנו מסכימים שמחקר זה, אם יאומת, יש בו עניין מדעי נרחב, ויש לו השלכות חשובות על הדרך בה אנו חושבים על עולמנו הפיסיקלי. הוא אינו עניין של לימודי התנ"ך בלבד. (ההדגשה במקור).

מאמרו של עצמון, ממנו ציטטתי, הוא אחד ממאמרים רבים שנכתבו בעקבות הפירסום המדעי של עבודתנו, בו הוא מנסה לנתח את השלכותיה של התגלית על חשיבתנו. וזאת דווקא משום שהוא מודע היטב לכך כי -

בעניין הדילוגים בתורה מעורבים כיום – בין אם כמעלי הטענה ובין אם כתומכים ומאשרים אותה מן הצד – אנשים מן השורה הראשונה בידע העולמי, ובמקרה זה – הידע המתמטי.

הוא מתמקד במסקנה העולה מנקודת המבט של אינטלקטואל חילוני:

מסקנה זו, אין צריך לומר, פירושה מהפכה מוחלטת בתפיסתנו את הטקסט המקראי, אך זה רק המְתַאֲבֵן. אימוץ מסקנה זו פירושו מהפכה בתפיסת החוקיות ומקומו של האדם בעולם, וקריאת תיגר רבתי על תפיסת ההיסטוריה ועל מושגי חופש הבחירה והרצון החופשי. המהפכה של דארווין נראית, יחסית לזו, ממש כמשחק ילדים.

מתוך מחשבה זו הוא מעלה דרישה מיוחדת:

טענה מדעית, שאם אומנם יש בה ממש אזי אמורות לנוע אמות הספים של המחשבה האנושית ושל הבנת האדם, היא צריכה לעבור "מבחני כניסה" מחמירים אף יותר מן המבחנים שבהם חייבת לעמוד טענה המשתלבת בנוחיות במבנה המדעי הקיים.

אך הוא מזהיר מיד:

יש להיזהר משנה זהירות מלדחותה, גם אם היא נראית מלכתחילה דמיונית, שהרי פסילה מתוך קלות ראש עלולה במקרה כזה להיות טעות קרדינלית.

והוא חוזר ומזהיר:

יש להיזהר מאוד מ"מחיקה" של תוצאות ניסוי או תצפית ה"מקלקלות את השורה" המדעית משום שאינן מסתדרות עם המבנה המדעי הקיים ועם תפיסת העולם. די שאזכיר בהקשר זה את ניסוי מייכלסון-מורלי (מהירות האור קבועה ואינה כפופה לחוק הבסיסי כל כך, חוק חיבור המהירות), ניסוי שתוצאתו הייתה כעין "טעות דפוס" בספר הפיזיקה, אלא שהיה בה מסר בדבר היחסות.

לעומתו, לא אדון בספר זה בהיבטים הפילוסופיים של התגלית, אתמקד בתיאור התופעה עצמה. כמה מוזר – אך למרות החשיפה האדירה שזכתה לה תופעה זו, ולמרות הוויכוחים הנוקבים הניטשים בין "אוהדים" ל"מתנגדים" – ניכר מאד העדרה של ידיעה בסיסית על מה, בעצם, מדובר! [3]

בכרך זה אניח את התשתית להבנת עיקרה של התופעה שלפנינו. דוגמאות רבות ילוו את פיתוח הנושא, אף יינתן הסבר מקיף לרעיונות שבבסיס המחקר ולעבודות המרכזיות שנעשו לצורך בדיקה אמפירית של רעיונות אלה. לקורא המעמיק ולבעל הנטייה למתמטיקה, מוצע עיון נוסף בעזרת הנספחים. בכך יוצג לראשונה מקור מוסמך ושלם לתיאור התופעה שעמדה במוקד הפרסום המדעי שלנו ולקורות המחקר עצמו (סִפרי הקודם, "המימד הנוסף", היה הספר הראשון שפורסמה בו התגלית, בשנת התשמ"ט (89'). אך הוא מקצר יחסית בדברי הסבר, וכמובן אינו מקיף את המחקר שנערך מאז.)

 

כרך זה עומד בפני עצמו, ואינו נזקקים בו לחומר שבכרכים הבאים. לעומת זאת, הבנת הנאמר בכרכים הבאים תלויה בידיעת תיאור התופעה שבכרך זה.

הכרך הבא, יישען על הכתוב בכרך זה, אך יימצאו בו הרחבה ופיתוח של כמה היבטים בסיסיים של הצופן. הוא יכיל מספר רב של דוגמאות ועבודות הנוגעות למושגים ומאורעות עכשוויים, ויעסוק בהרחבה בסוגיית חיזוי העתיד. אתייחס בו גם לעמדתם הביקורתית של הספקנים, ואשפוך אור על הסכנה בשימוש מטעה של צופן זה על ידי שרלטנים ובעלי עניין.

לעומת זאת, יש בדעתי לתעד בספר נפרד את מלחמתם העיקשת של ה"מתנגדים" למחקר הצפנים בתורה, והוא ייקרא: "הקרב על הצופן". בו יוכח, כי למרבה האירוניה, דווקא מלחמתם העיקשת תרמה לחיזוק ההוכחות לקיומו של הצופן בספר בראשית.

 

מקורות והערות:

  1. צבי עצמון: דילוגים בתורה הקלות הבלתי נסבלת של המחשב? בתוך: ואף על פי כן ספר "גליליאו", מבחר מאמרים בעריכת ס. סביצקי, הוצאת גליליאו | כתר, ירושלים 2002. (נדון במאמר בכרך הבא.)
    (חזור)

  2. במקור:

i"We agree that this research, if born out, is of broad scientific interest, and has important implications for how we think about our physical world. It is NOT only a matter of Biblical Studies".i
(חזור)

  1. פער עצום זה – בין היקף תפוצת המסר על עצם מציאות הצופן בספר בראשית, לבין הבנת הנושא עצמו – נוצר משום שמפיצי המסר היו אנשי מכירות ממולחים, אך משוללי כל הבנה באשר לתופעה עצמה!
    (חזור)

 

חזור לראש הדף

 


 
אודות האתר אודות המחקר פרסומים מדעיים מאמרי מחקר ספרים ההתנגדות למחקר מה חדש? English
© כל החומר באתר זה, בעברית ובאנגלית, שחובר בידי דורון ויצטום, נכתב במקורו בעברית.
זכויות היוצר של החומר המוצג באתר זה [למעט חומר שיוצר(י)ו האחר(ים) יוזכר(ו) במפורש],
הן של דורון ויצטום, ת.ד. 16409 ירושלים, ישראל.