ב"ה   חנוכה התשס"א.    טיוטה.

 

על מדע ועל פרודיה:
הפרכה גמורה של הטענה המרכזית של MBBK

מאת: דורון ויצטום

 

מבוא

בחלקו הראשון של המבוא, נתאר בקצרה את הרקע לוויכוח בעניין הצופן בתורה ואת עמדתם האפריורית של המתנגדים.
בחלקו השני של המבוא, נתמקד בטענתם המרכזית, ונגדיר את מסגרת הדיון הנוכחי.

א.       הרקע לוויכוח:
המאבק נגד הצופן בתורה הוא מאבק שמעורבים בו רגשות עזים ודעות קדומות. אנשי מדע מסוימים מתקיפים את המחקר, וביקורתם נובעת ומונעת לא על ידי מיומנותם המדעית אלא מתוך השקפת עולמם. כך היא הביקורת של הפרופסורים ברנדן מקי, מיה בר-הלל, דרור בר-נתן וגיל קלעי (MBBK) שמאמר התקפה שלהם הופיע לאחרונה בסטטיסטיקל סאיינס [1], באותו עיתון מדעי שפירסם לפני חמש שנים את המחקר המקורי של ויצטום, ריפס ורוזנברג (WRR) להוכחת קיום הצופן בתורה [2]. לדעתם של MBBK, מסקנת המחקר המקורי היא אחת: "תורה מן השמים", ובאשר עמדתם המוצהרת מראש היא שדבר זה לא ייתכן בשום אופן, לא נותרה להם ברירה כי אם לייחס את הצלחת הניסויים למעשה תרמית. הם אפילו לא שואלים אם היתה תרמית. לדעתם כל שנותר לברר הוא כיצד נעשתה התרמית.
זו הסיבה שבמאבק זה, לצערנו, חדל המדע לשמש ככלי לבירור האמת. יש כאן מלחמה והמתקיפים מתייחסים לכך: "במלחמה כמו במלחמה". מותר להטעות, לסלף, ולשלול  תגובה מן הצד המותקף. לעתים דומה הדבר כי כל אמצעי כשר כדי לנצח. על כן אל יתפלא הקורא למצוא במאמר זה דוגמאות לשקרים ולהטעיות בוטים בהם נקטו MBBK.        
חלק מן המאבק עוסק בנושאים סטטיסטיים. לא נעסוק בכך כאן. כתבנו מאמר תשובה [3] המפריך לחלוטין את טענת MBBK, כי בידם הוכחה סטטיסטית לכך ש-WRR רימו. במאמר התשובה אנו מוכיחים כי ההפך הוא הנכון, "וההוכחה הסטטיסטית" אינה אלא הטעייה גסה. אנו ממליצים לקרוא את התקציר "סקירה של המאמצים להפריך את מחקר הצפנים בתורה", דרכו ניתן להגיע למאמרים נוספים שלנו המפריכים את טענות MBBK בנושאים שונים.

במאמר הנוכחי נתרכז בטענה העיקרית שלהם, אותה ניתן לבחון גם ללא ידע סטטיסטי מקצועי. בגלל אופיו הנ"ל של המאבק, הרשו לעצמם MBBK "להוכיח" את טענתם המרכזית בדרך שאינה מדעית - באמצעות פרודיה. 

ב.      הטענה המרכזית של MBBK:
הטענה המרכזית של MBBK, אותה החדירו בחריצות לכל אמצעי התקשורת היא, שהם עשו "אותו דבר" בספר "מלחמה ושלום".

מה פירוש "אותו דבר"?

כדי להבין זאת, צריך לדעת מה היה במחקר המקורי.
במחקר המקורי היה ניסיון לבדוק האם שמות גדולי חכמי התורה מוצפנים יחד עם תאריכי הלידה והפטירה שלהם.

  • עבור קבוצה של חכמים שנלקחה לפי קריטריון אובייקטיבי, הוכנה לפני הניסוי רשימת השמות והכינויים המתאימים על ידי פרופ' שלמה זלמן הבלין, שהיה אז ראש המחלקה ללימודים ביבליוגרפיים ולספרנות באוניברסיטת בר-אילן. לפני הניסוי כבר נקבעו כל הפרמטרים והכללים הנוגעים הן לנתונים והן למדידה. נסמן רשימה ראשונה זו ב- L1.

הניסוי הצליח בצורה יוצאת מן הכלל והצביע על הצפנה של המידע.
פרופ' דיאקוניס, סטטיסטיקאי מפורסם, דרש לערוך ניסוי חדש לגבי קבוצה חדשה של אישים, לפי אותם כללים ופרמטרים שקבעו את הניסוי הראשון.

  • הוכנה רשימה שניה כזאת ע"י הבלין, לפי אותם הכללים, והמדידה בוצעה לפי אותם הפרמטרים.

גם הניסוי עבור הרשימה השניה (L2) הצליח בצורה יוצאת מן הכלל.

MBBK טוענים:  ההצלחה של הרשימה השניה נוצרה אך ורק מחופש התמרון שיש במסגרת הכללים ועל ידי שבירתם.

אנו טוענים:  שהכללים מתארים בצורה נכונה את שמות גדולי ישראל, ובאשר קיימת הצפנה בספר בראשית - מתקבלת הצלחה.

ישנו מבחן פשוט להכריע בין שתי הטענות:  שמומחה חיצוני אובייקטיבי יכין את הרשימה השניה מחדש על פי הכללים. היא תיבדק בספר בראשית ואם היא תצליח, יוכח שלא חופש תימרון ולא שבירת כללים הם שיצרו את ההצלחה.

במקום לערוך את המבחן הפשוט הזה, שהוא מבחן מדעי מובהק, הם המציאו "מבחן" מסוג חדש: הם בנו רשימה משלהם כאשר לטענתם הם עשו "אותו דבר": ניצלו את חופש התימרון בכללים או שברו את הכללים ב"אותה המידה", וזה גרם להצלחה בספר "מלחמה ושלום". זו טענתם המרכזית.

הקושי העיקרי הניצב בפני הבא להפריך את הטענה המרכזית של MBBK אינו קושי ענייני אלא דווקא קושי הסברתי. דווקא מבחינה עניינית ניתן בנקל להצביע על טעויות מבישות בעברית ובביבליוגרפיה תורנית, על טענות סרק ועל הטעיות מכוונות. לטעון שהם עשו "אותו הדבר" - זו שטות גמורה (ראה מאמרנו: "הפרכה מופרכת, או: איך נכשלה רשימת הרבנים ב'מלחמה ושלום'", חלק א', חלק ב'). זאת גם דעתם של מומחים לביבליוגרפיה תורנית המובאת להלן בפרק ג.
הבעיה היא, שרוב הקוראים אינם מתמצאים בתחומים הנידונים. לדעתנו, על כך סמכו MBBK בהכינם את הפרודיה שלהם, מתוך בטחון סביר שהקוראים והעיתונים בהם דיווחו על עבודתם, לא יוכלו לבדוק את עבודתם.

המאמר הנוכחי נוצר כדי לענות על קושי זה. כאן נפריך את עבודת MBBK מבלי להזדקק לדיונים בתחום הלשוני ובתחום הביבליוגרפיה התורנית.

אנו טוענים כי הטענה המרכזית של MBBK נראית כמבוססת על הונאה כפולה:

  1. הנתונים אותם הם מציגים אינם נכונים, ומשמשים ככלי להטעיה.
  2. המתודה עצמה כלל אינה מדעית ואינה אלא טכניקה המאפשרת הונאה.

את טענתנו זו נוכיח לקמן:

  • בפרק א, נפריך את טענתם בהתבסס על לוגיקה בלבד.
  • בפרק ב, נצביע על הנתונים הכוזבים עליהם מסתמכים MBBK ובמיוחד על כך שאין להם אישור מדעי לטענתם המרכזית.
  • בפרק ג, נביא דעת מומחים הקובעים שטענת MBBK מבוססת על שקר והטעיה.
  • בפרק ד, נבאר מדוע המתודה שלהם אינה אלא טכניקה המאפשרת הונאה.

 

פרק ראשון:   הפרכה גמורה של הטענה המרכזית של MBBK

בפרק זה נציג דרך פשוטה להפריך את טענתם המרכזית,

כי הם "ניצלו את חופש התימרון בכללים או שברו את הכללים באותה מידה."

נסמן את טענתם זו על ידי "טענה א", ונפריך אותה בדרך המבוססת על לוגיקה בלבד, ללא הזדקקות לידע בביבליוגרפיה תורנית ו/או לידע בלשון העברית.

שלב א:
האילוצים בהכנת השמות והכינויים לרשימה השניה, L2, היו משלושה סוגים:

  • הכללים שנזכרו במאמרנו בסטטיסטיקל סאיינס [2] - נסמן אותם ב- .WRRR
  • כללי הבלין, כפי שפורסמו בחוות הדעת שלו [4]. נסמן אותם ב- HR.
  • האילוצים שניתן להסיקם מן הרשימה הראשונה של הבלין, L1. נסמן אילוצים אלה ב- L1R.

עמדתנו היא, שפרופסור הבלין הכין את הרשימות L1 ו- L2 על פי HR. לכן אין באילוצים L1R אלא מה שיש ב- .HR

לאור זאת הצענו את האתגר הבא ("אתגר א"):
כללי WRRR+HR יינתנו למומחה חיצוני בלתי תלוי, והוא יכין לפיהם רשימה חדשה של שמות וכינויים, LE, עבור 32 האישים של L2.

אם רשימה LE תיבדק בספר בראשית וב"מלחמה ושלום" אפשר יהיה לשלול את "טענה א".
למעשה, אנו יודעים (וגם MBBK מודים בכך), כי LE תיכשל ב"מלחמה ושלום", כי אין בטקסט זה הצפנה מכוונת, וללא מניפולציה מכוונת אי אפשר להשיג הצלחה. לעומת זאת, אנו רוצים לבדוק האם היה די באילוצים שהיו קיימים בהכנת L2 כדי לאלץ יצירת רשימת שמות וכינויים שתצליח בספר בראשית. ולכן, השאלה היא, מה יקרה בספר בראשית. ישנן שתי אפשרויות:

(1)        אם  LE תצליח בניסוי בספר בראשית, יוכח כי ההצלחה של L2 בספר בראשית לא נוצרה מניצול חופש התימרון בכללים או משבירתם. מכשלון LE ב"מלחמה ושלום" יוכח כי הצלחת רשימת MBBK  בטקסט זה נוצרה אך ורק על ידי ניצול חופש התימרון בכללים או על ידי שבירתם. ולכן:
מסקנה  א: "טענה א" היא שקר.
מסקנה ב: האילוצים WRRR ו-HR שהיו קבועים מראש, מאלצים את רשימת השמות והכינויים של אישי L2 שתצליח בספר בראשית. לכן, יש בידינו הוכחה מחודשת לאמיתות התופעה.

(2)        אם LE תיכשל בספר בראשית, אזי:
מסקנה ג: יתכן כי "טענה א" נכונה (ולהכרעה סופית צריך להזדקק לדיון מסוג אחר, כגון דעת המומחים בפרק ג).
מסקנה ד: האילוצים WRRR ו-HR שהיו קבועים מראש, אינם מאלצים את רשימת השמות והכינויים של אישי L2 שתצליח בספר בראשית. (פירושו של דבר, שההצלחה של L2 נשענת על האמון שנותנים ב- WRR ובהבלין).

הצעתנו הנ"ל הוצעה מתחילת הוויכוח, ופורסמה במאמרינו ב"גלילאו" [5] (המאמר פורסם גם באינטרנט) וב"ג'ואיש אקשין" [6]. לדעתנו, הצעה זו היתה צריכה להכריע ולסיים את הוויכוח. אבל הצעתנו נדחתה (ראה, למשל, [7]).
חזרנו על הצעתנו בתחילת התש"ס, כאשר אנו מלווים הצעה זו בהימור של מיליון דולר על כך שהרשימה שיכין המומחה החיצוני לפי הכללים תצליח בספר בראשית יותר מאשר ב"מלחמה ושלום". ההצעה פורסמה ככותרת במאמר במוסף שבת (וסוכות) של העיתון הנפוץ ביותר בישראל (ידיעות אחרונות). תגובת פרופסור בר-הלל הובאה באותו מאמר: "למה שמישהו יעשה את הניסוי הטיפשי הזה?" (ההדגשה שלי).
אנו עדיין קוראים ל-MBBK  לעשות ניסוי זה במשותף ובאופן מוסכם באמצעות מומחה בלתי תלוי.

שלב ב:
לדעתנו, MBBK סרבו להצעה שלנו מן הסיבה הפשוטה, כי הם חוששים שתוצאות הניסוי יוכיחו את מסקנה א ואת מסקנה ב. במקום להיענות לאתגר, העלו MBBK טענה חדשה:

כיוון שהכללים HR פורסמו רק כתשע שנים לאחר הכנת L2, יתכן שהם לא קדמו ל- L2, אלא הותאמו לרשימה זו לאחר הכנתה.

נסמן טענה חדשה זו ב"טענה ב".
טענה זו לא הועלתה בתחילה במאמרי MBBK ב"גלילאו", ב"צ'אנס" ובאינטרנט. האיזכור הראשון של "טענה ב" הנמצא בידנו, הוא מיום 17 ביוני 98', בו העלה אותה מקי במכתב אלקטרוני שנשלח לקבוצה גדולה של נמענים. טענה זו חזרה ונטענה על ידי MBB בתגובתם [8] על ביקורתנו ב"צ'אנס" [9] בסוף 98'.
בניספח (בסעיף ג) נראה עד כמה "טענה ב" אבסורדית. ואילו כאן, רק נשים לב לעובדה הבאה: "טענה ב" יכולה להועיל רק לגבי מסקנה ב לעיל, אבל אינה יכולה להועיל לגבי מסקנה א! 
זאת משום שבעצם סרובם העקשני לניסוי המוצע, הם מודים ש-LE תצליח בספר בראשית ולא תצליח ב"מלחמה ושלום". הם רק טוענים ("טענה ב") כי הסיבה לתוצאות הצפויות היא, ש-HR הוכנו א-פוסטריורית.

לכן נשארה מסקנה א: "טענה א" היא שקר.

שלב ג:
כדי להתחמק ממסקנה א (שהיא חמורה ביותר מבחינתם), המציאו MBB בתשובתם [8] על ביקורתנו ב"צ'אנס" עוד טענה חדשה:

MBBK מעולם לא בנו רשימה על בסיס האילוצים WRRR+HR. הם עשו זאת רק לפי האילוצים  .WRRR

נסמן טענה חדשה זו ב"טענה ג".
הם חוזרים על טענה זו גם במאמרם [1] בסטטיסטיקל סאינס. ראה על כך בניספח, סעיף א.

(1)        עצם הטענה שהם עבדו רק באילוץ הכללים של WRRR מביאה לידי גיחוך. לפי דבריהם ב"צ'אנס" [8] (ראה ציטוט בניספח סעיף א) WRRR הם כללי איות בלבד, ואינם כללי בחירה לשמות וכינויים. מצד שני, הם כתבו במאמרם ב"צ'אנס" [10], ש- L1 הטילה "אילוצים כבדים" על הכנת L2. אילוצים אלה נוגעים לבחירת השמות והכינויים.
לכן, אם הם עומדים על כך, שהם רק ניצלו את החופש בכללי WRRR או שברו אותם "באותה מידה", הרי הם מודים בכך שלא עשו "אותו הדבר" בהתעלמם מן "האילוצים הכבדים" שהטילה L1 על יצירת L2.
(2)        חוץ מזה, טענה זו היא שקר גמור, ויש בכך ניסיון לשכתב את ההיסטוריה.
נסתפק כאן בציטוט מתוך האישור שנתן להם כהן לרשימתם על פי בקשתם [11]:
"לאחר עיון ברשימתכם, אני מבין, שהיא נערכה לפי אותן אמות מידה שהוצגו ע"י פרופ' הבלין, ויש בה שינויים מסוימים לעומת רשימת הבלין, המבוססים אף הם על הממצא בפרוייקט השו"ת."
כאן מפורש שרשימתם נערכה לפי HR. בניספח, סעיף א, הבאנו שורה של ראיות נוספות לכך, שטענתם המקורית היתה שרשימתם ניצלה את החופש בכללי הבלין או שברה אותם "באותה מידה". ראה שם, בסעיף ב, כיצד שקר גורר שקר.

מסקנה: "טענה ג" היא שקר.
ולכן, מסקנה א נשארה נכונה, ו"טענה א" היא שקר, המשמש להונות את הציבור.

לסיכום:
את טענת "עשינו אותו דבר" ("טענה א") ניתן להעמיד במבחן פשוט על ידי הפעלת מומחה בלתי תלוי ("אתגר א"). הם מסרבים לכך, כי הם יודעים שטענתם תופרך מיד. בהעלותם תירוצים כדי למנוע את ביצוע "אתגר א", הם הסתבכו בשקרים.
התירוץ לסירוב שלהם - "כללי הבלין הוכנו א-פוסטריורית כדי שיתאימו ל- L2" ("טענה ב") - מהווה הודאה שהכללים אכן מתאימים ל- L2, ולא לרשימה שלהם. נובע מזה, שהם מודים כי טענתם שהם שברו את הכללים "באותה המידה" היא שקר (מסקנה א(.
כדי למנוע את הוכחת מסקנה א, הם המציאו את הטענה שהם לא פעלו לפי כללי הבלין ("טענה ג"). אך הבאנו ראיות ברורות לכך שטענה זו שקרית, ולכן מסקנה א נשארת בעינה.

הערה: לענייננו כאן, די היה לנו בהוכחת שקריות "טענה א" ו"טענה ג". אבל אנו טוענים שאפשר להפריך גם את "טענה ב", ובכך להוכיח את מסקנה ב דלעיל (דהיינו הוכחה מחודשת לאמיתות התופעה). בניספח (סעיף ג) אנו מצביעים על האבסורדיות ב"טענה ב", שכללים מקצועיים והגיוניים (ראה פרק ג) "נתפרו" לרשימות חסרות כללים, ומציעים אתגרים נוספים שביצועם יפריך טענה זו.

נסכם את טענות הצדדים בטבלה:

טענת MBBK

  "טענה א" - ניצלנו את החופש בכללים לפיהם עבדו WRR ושברנו אותם "באותה מידה"

תשובתנו

"אתגר א" - מומחה בלתי-תלוי יפעל על פי WRRR+HR
(הכללים לפיהם הוכנו הנתונים לניסוי WRR)

טענת MBBK

מסרבים      

תשובתנו

מסקנה א

מסקנה ב

"טענה א" היא שקר

התופעה אמיתית

טענת MBBK

"טענה ג": לא פעלנו לפי HR

"טענה ב": HR נוצרו א-פוסטריורית

תשובתנו

ניתנו ראיות ש"טענה ג" שקרית

"טענה ב" בלתי אפשרית
(הלוגיקה הוסברה בניספח)

 

פרק שני:                   נתונים כוזבים של MBBK

לטענת MBBK הם ניצלו את חופש התימרון בבחירת הנתונים "ותפרו" רשימה שמצליחה בספר "מלחמה ושלום", ובזה הוכיחו כי די בחופש התימרון בבחירת הנתונים כדי ליצור הצלחה מלאכותית על ידי מניפולציה.

למעשה הוכנו על ידם שתי רשימות כחיקוי לרשימה השניה של הבלין, L2. הרשימה הראשונה, אותה נסמן ב-BM1, פורסמה לראשונה באינטרנט בספטמבר 97' על ידי בר-נתן ומקי [12], ונידונה במאמרם בסטטיסטיקאל סאינס. בעקבות הביקורת הנוקבת שלנו שינו בר-נתן ומקי את הרשימה, ויצרו במקומה את הרשימה השניה (BM2). הרשימה BM2 היא זו שפורסמה בגירסה הסופית של מאמרם
“ELSs in Tolstoy's War and Peace"
באינטרנט [13], ובמאמר בסטטיסטיקאל סאינס.

 

א.     פרשת כהן:

במאמרם בסטטיסטיקאל סאינס ובפירסומים קודמים, הסתמכו MBBK על פרופסור מנחם כהן בטענתם כי עשו "אותו דבר". הסתמכותם זו היתה בכמה אופנים, כפי שנפרט להלן.

(1)      הם טוענים כי כל השינויים שעשו ב- L2 כדי "לתפור" את BM2 מבוססים על מחקר.

תשובתנו:
הם צודקים בהצביעם על כך שהרשימה צריכה להיות מבוססת על מחקר. כיוון שהשאלה הנידונה היא, האם רשימה נכונה מבחינה ביבליוגרפית ולשונית אכן תצליח  - ברור שדרוש מחקר מקצועי כדי ליצור רשימה כזו.

אבל:
אין זה נכון שרשימתם מבוססת על מחקר. נפרט:

(א)      הם הבינו יפה, כי ללא מחקר של ביבליוגרף אין ערך לכל עבודתם. לכן הם כתבו ב"גלילאו" [14] שכל השינויים שעשו ברשימה "נשענו על מחקר". מי ערך את המחקר?- "דרור בר נתן וברנדן מקיי בסיועו של פרופ' מנחם כהן מן הפקולטה ללימודי היהדות באוניברסיטת בר-אילן לקחו על עצמם את האתגר הזה " כיוון שמתוך שלישיה זו, בר נתן ומקיי אינם מתמצאים כלל בביבליוגרפיה תורנית, הקורא מסיק ובצדק שפרופ' מנחם כהן הכין את הרשימה. ובכן, לא כמשתמע בבירור מן הכתוב במאמרם, כהן לא הרכיב את הרשימה הזאת ואף לא סייע לכך.
כאשר פרסמתי זאת בתשובתי ב"גלילאו" [5] הם התפתלו וענו שם כך: "בניגוד למה שאפשר אולי להבין ממאמרנו רשימת השמות שנבדקה על 'מלחמה ושלום' לא הוכנה בעזרת פרופ' כהן, היא רק עברה הערכה שלו, וזו בהשוואה לרשימתו של הבלין".

(ב)      אם כן, מי עשה את העבודה?
כיוון שהם הודו כי כהן לא הכין את הרשימה, נשארו מן השלישיה הנ"ל בר-נתן ומקי, ואמנם, בפירסומיהם בצ'אנס ובסטטיסטיקל סאיינס מוצגים הדברים כך. אבל אין זה נכון. רשימה BM1 הוכנה על ידי מר אריה לויטן, המחוסר ניסיון קודם וידע בתחום הביבליוגרפי, השפה העברית אינה שפת האם שלו, ואת צעדיו הראשונים בעברית עשה בערך בזמן בו הכין פרופסור הבלין את רשימתו. כל זה גרם לשגיאות רבות בעבודתו. נדמה לנו, שמופרז הדבר לקרוא לעבודה זו "מחקר", וזו בדיחה גרועה להציג מול מומחה בעל שם עולמי בתחום הביבליוגרפיה התורנית בקליבר של פרופסור הבלין, אדם ללא הידע המינימלי הנדרש בעברית ובביבליוגרפיה.

(2)        "אישורו" של כהן:
MBBK מסתמכים על אישורו בכתב של פרופסור מנחם כהן, המוצג כ"מומחה", בנסותם לשכנע כי עשו "אותו דבר". מה פירוש "אותו דבר"? הם כותבים כי עבדו במסגרת הכללים (דהיינו הכללים הלשוניים וכללי הבלין) או שברו אותם "באותה מידה" כמו WRR.

אבל:
יש בהסתמכות זו משום הטעיה לא פחות חמורה מניסיונם המחפיר לטעון כי כהן נטל חלק בהכנת הרשימה (ראה סעיף (1) לעיל).
(א)    כי כהן אינו מומחה.
(ב)    כהן לא נתן את האישור הנדרש להם.
(ג)    כהן לא בדק את החומר באופן רציני.
(ד)   בציטוט שלהם מכהן הם מסלפים את דבריו.

נפרט:
(א)        פרופסור כהן אינו מומחה בתחום הנדרש של ביבליוגרפיה תורנית.
אבל הם טוענים כי פרופסור כהן מומחה, וכך הוא מוצג על ידי MBB במאמרם בצ'אנס [10]: "קולגה של הבלין בפקולטה למדעי היהדות אוניברסיטת בר-אילן". משל למה הדבר דומה, לכך שמציגים חוות דעת של כימאי על מידת תקפותה של עבודה בפיסיקה של חלקיקים אלמנטריים. הכימאי מוצג כמומחה, שהרי גם הוא פרופסור השייך לפקולטה למדעי הטבע בה עובד הפיסיקאי בעל העבודה! אין זו אלא הטעיה. כך גם בענייננו: פרופסור כהן הוא מומחה לנוסח התנ"ך ולא לביבליוגרפיה שהוא תחום אחר לגמרי. לכן, הצגת דעתו כחוות דעת "מקצועית" בתחום שאינו מקצועו מעוררת תהיות רבות, והיא חסרת כל ערך מדעי. לכן, אין בידי MBBK חוות דעת של מומחה בנידון. לעומת זאת, פרופסור הבלין הוא מומחה לביבליוגרפיה בעל שם עולמי, בעל מאות פירסומים בתחום.

(ב)        לא זו בלבד שכהן אינו מומחה, אלא שכהן לא נתן להם את האישור הנדרש להם.
1.         במכתב המוזמן מכהן נפלה "טעות מצערת": בעוד MBBK  טוענים כי שברו את הכללים בהכנת רשימתם (ואף מדגימים זאת), הרי כהן התנדב בטוב לבו להעיד כי רשימתם תואמת את כללי הבלין!
הציטטה המלאה מכהן היא:

"לאחר עיון ברשימתכם, אני מבין, שהיא נערכה לפי אותן אמות מידה שהוצגו ע"י פרופ' הבלין, ויש בה שינויים מסוימים לעומת רשימת הבלין, המבוססים אף הם על הממצא בפרוייקט השו"ת. לאור האמור לעיל, אינני רואה כל הבדל מהותי בין שתי הרשימות באשר לאפשרות השימוש בהן לצורך ניסויי הדילוגים בטקסט כלשהו". (ההדגשה שלי).

2.         הם לא יכלו לקבל מכהן אישור לטענתם כי "שברו את הכללים באותה מידה", כי בדיקה של טענה כזאת היא פרטנית וכמותית וכהן לא ביצע אותה:

  • כפי שברור ממכתבו הוא סובר שהם דווקא פעלו לפי הכללים.
  • הבלין פנה אל כהן במכתב מיום ט' שבט התש"ס (16 בינו. 00' למניינם) ובו הודיע לו כי MBBK  משתמשים באישור שלו בצורה מטעה. הוא ביקש ממנו להבהיר כי מעולם לא עשה בדיקה פרטנית וכמותית כנ"ל, או לחילופין להציג את ממצאיו. אבל כהן לא טרח לענות לו עד היום.
  • לבסוף, כהן נשאל בשיחה טלפונית (ביום כ"ב ניסן התש"ס) אם עשה בדיקה פרטנית וכמותית כנ"ל, וענה בשלילה.

(ג)       כהן לא בדק את החומר באופן רציני.      
1.         מסקנה פשוטה זו עולה מן הקביעה במכתבו של כהן שרשימתם מתאימה לכללי הבלין. קביעה זו סותרת לדברי MBBK עצמם שהם שברו את הכללים ואף הדגימו זאת.
2.         גם דבריו במכתב הנ"ל על כך, שהשינויים שהם עשו מבוססים "על הממצא בפרוייקט השו"ת", סותרים את הסבריהם הכתובים לשינויים שעשו: שכן הרבה פעמים השינוי אינו מבוסס על ממצא כלשהו מפרוייקט השו"ת!
3.         גם במכתב קודם של כהן, ובו חוות דעת לגבי כללי הבלין, שהוזמנה אף היא על ידי MBBK, נמצאות טעויות המצביעות על כך שהיכרותו עם החומר היתה שטחית. לפרטים ראה [15][16].

(ד)       MBBK מצטטים במאמרם בסטטיסטיקל סאיינס בצורה מסולפת את מכתבו של כהן.
בפיסקה המצוטטת בסעיף (ב) כתב כהן שלושה דברים:
1.         במכתבו הקודם הוא ניתח בהרחבה את כללי הבלין, וכאן הוא אישר כי הרשימה שלהם "נערכה לפי אותן אמות מידה שהוצגו ע"י פרופ' הבלין". דבר זה עליהם להעלים מן הקורא בעת צטטם את כהן, כי זה סותר את דבריהם שהם שברו את כללי הבלין.     
2.         כהן מאשר כי השינויים שהם עשו ברשימה לעומת רשימת הבלין "מבוססים אף הם על הממצא בפרוייקט השו"ת". עליהם להעלים זאת, כיוון שכתבו מפורש את האסמכתות לשינויים שעשו, והרבה פעמים השינוי אינו מבוסס "על הממצא בפרוייקט השו"ת".
3.         בסיום דבריו אומר כהן: "לאור האמור לעיל, אינני רואה כל הבדל מהותי בין שתי הרשימות באשר לאפשרות השימוש בהן לצורך ניסויי הדילוגים בטקסט כלשהו". (ההדגשה שלי).
ברור שאין מושג כזה של אישור מקצועי לשימוש ברשימה "בטקסט כלשהו". אין טעם להתפלפל מה היתה כוונתו של כהן, כי כל המכתב מצביע על חוסר הבנה.

מסקנה: המכתב מכיל אוסף של שטויות ואי-הבנות בין המזמין לכותב המכתב, וזו תוצאה מכך, שאינו אלא מכתב מוזמן שאין מאחוריו בדיקה מקצועית.
לאור כל זאת, נבדוק מה הם מצטטים מכל הפיסקה הנ"ל של כהן:

"אין הבדל מהותי"

- שלוש מלים בסך הכל! מעלימים גם את נקודה 1, גם את 2 וגם את 3. זו אומנות בסילוף וציטוט מעוות.

המסקנה העולה מכל מה שהראינו לעיל:

אין להם אישור מדעי לרשימתם, ובפרט לטענתם כי שברו "באותה מידה" את הכללים.

 

ב.      על הרשימה הראשונה של MBBK:

פרשת ההטעיות בעניין כהן אינה היחידה. כאן נצביע על ההטעיות הבאות.

(1)      הם טוענים כי רשימתם BM1 אינה שונה בהרבה מהרשימה L2 של הבלין: "83 כינויים נשתמרו, 20 נמחקו ו- 29 נוספו".

אבל:
המספרים ש- MBBK נקבו בהם - מטעים, ונועדו ליצור רושם כי באופן יחסי היו שינויים מועטים. לדבריהם רק 29 מתוך 112 (83+29) כינויים ברשימתם הם חדשים, כלומר 25%. אבל, במספר 83 כוללים MBBK שמות וכינויים שאינם רלוונטיים כלל לניסוי שלהם. כאשר סופרים את הכינויים הרלוונטיים מתברר כי מתוך 52 כינויים הם הורידו 19 והוסיפו 24, כך שאחוז הכינויים החדשים הוא 42%. זה גם האחוז של זוגות "כינוי-תאריך" החדשים במידגם שלהם. (הסבר מפורט בניספח לפרק זה, סעיף א).
(2)      הם טוענים כי רשימתם מבוססת על מחקר מקצועי.

אבל:
הראינו כבר בחלק א, סעיף 1, כי אין זה נכון.

(3)      הם טוענים כי הכינויים שנבחרו נכונים ולגיטימיים לא פחות מאלו של הבלין.

אבל:
זה שקר נוסף.
כתבנו תשובות מפורטות המצביעות על כך שעבודתם מבוססת על טעויות מבישות בעברית ובביבליוגרפיה תורנית ועל הטעיות מכוונות. אנו מפנים את הקורא המעונין למאמר "הפרכה מופרכת, או: איך נכשלה רשימת הרבנים ב"מלחמה ושלום" (חלק א', חלק ב'). זאת גם דעתם של מומחים לביבליוגרפיה תורנית המובאת בפרק הבא.

במאמר הנוכחי איננו עוסקים בניתוחים ביבליוגרפיים ולשוניים. אבל אי אפשר שלא להביא לפחות דוגמא אחת פשוטה של הטעיה מכוונת ובוטה. ראה בניספח לפרק זה, סעיף ב.

 

ג.       על הרשימה השניה של MBBK:

בעקבות הביקורת הנוקבת שלנו שינו בר-נתן ומקי את רשימתם, ויצרו במקומה את הרשימה השניה (BM2). כאמור לעיל, הרשימה BM2 היא זו שפורסמה בגירסה הסופית של מאמריהם.

לרשימה חדשה וסופית זו הם לא הביאו אישור מדעי מאף אחד, אף לא מכהן.
במקום אישור מדעי, הם מספרים לקורא שני סיפורים:

(1)        סיפור ראשון: נעשה "מספר קטן של שינויים" במעבר ל- BM2 וכי "בקושי איזה שהוא שינוי" נעשה בעקבות הביקורת שלנו על BM1.

אבל: 
(א)        רשימה זו שונה במידה ניכרת מ- BM1, דהיינו, 23 מתוך 131 זוגות נמחקו, ונוספו 31 זוגות חדשים.
(ב)        בניגוד לטענתם, הרי הם עשו 11 שינויים בכינויים באופן ישיר כתוצאה מן הביקורת שלנו, מתוך כוונה להיפטר משגיאותיהם היותר בולטות לעיין. דבר זה פגע פגיעה רצינית ברמת המובהקות של הרשימה, וכך אילץ אותם לשקם את הרשימה ולעשות גם את יתר השינויים.

(2)      סיפור שני: BM2 דומה לרשימת הבלין "עוד יותר" מ- BM1.

אבל:
אין להם שום אישור מקצועי לטענה זו.

בנוסף לכך, ברצוננו להצביע על ההטעיה הבאה:
(3)      רשימה BM2 (כמו קודמתה) נועדה להוכיח כי "הגמישות המתאפשרת בבחירת הכינויים" מספיקה ל"תפור" רשימה מצליחה ב"מלחמה ושלום". הם טוענים ([1], בסוף פרק 5) שעבודתם אכן הוכיחה שחופש זה הוא "יותר ממספיק".

אנו מסכימים כי רשימתם אכן נועדה להוכיח כי "הגמישות המתאפשרת בבחירת הכינויים" מספיקה ל"תפור" רשימה מצליחה ב"מלחמה ושלום". בהעדר פרוטוקול, נשים לב לדבריו של ברנדן מקי במכתבו מיולי 97' לחברי TCODE (קבוצת דיון באינטרנט בעניין הצפנים בתורה) על הכנתה של רשימה חדשה לצורך הניסוי שלו ב"מלחמה ושלום":

“Using the same rabbis and the same dates, it is possible to make up an alternative set of appellations… ”. (Emphasis mine)

אבל:
בניגוד גמור לדבריהם, MBBK  לא הצליחו לבצע משימה זו.
הם לא הצליחו ליצור רמת מובהקות מספקת עבור BM2 על ידי משחק בכינויים בלבד. כדי לשפר את המובהקות הם נאלצו להשתמש ב"חופש תימרון" בתחומים שברור ש- WRR לא ניצלו (הרכב הרשימה, תאריכים). לפרטים ראה ב[3].

לסיכום:
(1)      ההטעיה הגדולה שבה הם הטעו ומטעים את עורכי העיתונים המדעיים היא כאילו פרופ' כהן נתן אישור לטענה המרכזית שלהם שהן עשו "אותו דבר", וכאילו כהן הוא מומחה בתחום הנדרש.

(2)      מכיוון שגם לפי דבריהם הם שברו את הכללים, המשמעות היחידה של עבודתם היא כדלקמן:
מחיקה של 39% מזוגות הביטויים ברשימה נתונה בגודל דומה, המשולבת בהוספה של 42% זוגות חדשים, מספיקות כדי ליצור הצלחה מלאכותית ב"מלחמה ושלום".

 

פרק שלישי:                             דעת מומחים

אנו מביאים כאן דעת שלושה רבנים מפורסמים, הידועים בבקיאותם העצומה בכל הספרות התורנית, ובכוח הניתוח המעולה שלהם.

א.        שניים מהם בדקו את הטענות הפרטניות של MBBK ושל כהן נגד רשימת הכינויים ששימשה בסיס לניסוי המתואר בסטטיסטיקל סאיינס [2] ונגד הכללים לפיהם הוכנה, והם מחווים את דעתם כדלקמן:

"אנו מכירים היטב מקרוב לאורך שנים רבות את הרב דורון ויצטום נ"י שעמלו בתורה, ובשנים האחרונות אף עוסק בחקירת הרמזים בדילוגים השווים בתורה. תוצאות אחת החקירות הללו שעשה עם חברו ר' אליהו ריפס נ"י שהוא פרופסור למתימטיקה, פורסמו בעיתון מדעי סטטיסטי חשוב.
והנה לאחרונה הועלתה האשמה נגד החוקרים הנ"ל כי תוצאות מחקרם אינן אלא תולדה של מעשה קנוניא ורמייה שעשו יחד עם הרב פרופסור שלמה זלמן הבלין נ"י, שהיה היועץ שלהם לעניין ביבליוגרפי' תורנית. מתנגדיהם טוענים כי רשימת השמות והכינויים של גדולי ישראל שהכין פרופ' הבלין לצורך המחקר זוייפה במיוחד כך שתגרום לתוצאות הנראות כהצלחה רבתי. לטענתם, מעשה הזיוף ניכר באשר הכללים לפיהם עבד פרופ' הבלין (ופורסמו על ידו) אין בהם ממש, ובאשר גם הרכבת הרשימה נעשתה במקרים רבים בניגוד לכללים אלה עצמם.

אומנם איננו בקיאים בחכמת הסטטיסטיקה, אך הנידון כאן כלל וכלל אינו חכמה זו: השאלה היא האם אומנם במעשה תרמית עסקינן, ובזה יש לנו דעה ברורה לחלוטין. אנו קובעים באופן נחרץ וחד משמעי כי:

א. הרב ויצטום ופרופ' ריפס מוכרים לנו היטב כאנשי אמת הגונים וישרים שמעטים כמותם בישראל בישרותם וברחוקם מן השקר, ואין לך דבר מרושע ומטופש יותר מאשר להטיל עליהם חלילה חשדות של תרמית וזיוף.

ב. ביררנו ברר היטב שהרב פרופ' הבלין נ"י ידוע כאדם נכבד הגון וישר שאין להטיל ספק במהימנותו ובפרט במקצועו ובפרט שבפרט במילתא דעבידא לגלויי.

ג. בדקנו את הכללים לפיהם פעל פרופ' הבלין ביצירת רשימת השמות והכינויים  של גדולי ישראל ומצאנו שנשקלו במאזני השיקול המקצועי והסברא הישרה והם מסתברים ומתקבלים.

ד. הרשימה הנ"ל נמצאה מתאימה לכללים, ומצאנו שכל הטענות הפרטניות של המתנגדים על סטיות כביכול מן הכללים הן שקריות ומעידות על בורות וחוסר ידיעה מדהימים.

לאור כל זאת אנו קובעים נחרצות כי אין במעשיהם של הרב דורון ויצטום, פרופ' אליהו ריפס והרב פרופ' שלמה זלמן הבלין שום שמץ כלשהו של איזו תרמית או זיוף ח"ו, וכל טענות המתנגדים הנ"ל הן עלילות זדון מרושעות, וכל הנותן יד לסייעם עתיד ליתן את הדין.
באעה"ח חדש אלול תשנ"ח     ברוך שמואל הכהן דויטש   שלמה פישר

ב.         והרי חוות דעתו של הרב המפורסם השלישי:

          בס"ד  י"א אייר נ"ט.
"
הנה אחרי בדיקה ברור לי לחלוטין שצורת העבודה בשטח זה של הרב ויצטום שליט"א ופרו' ריפס שליט"א היא ביושר מוחלט והם מוכרים ברבים וגם לי אישית כאנשי אמת וכל מטרתם בחיים היא רק להגיע לאמת לאמיתה".

                                                                          יהודא סילמן 

 

הערה:
כשנה וחצי לאחר פירסום מאמר הביקורת שלנו "הפרכה מופרכת", הציב מקי באתר שלו תגובה ארוכה שחתום עליה "אנונימוס". במקום לפתור את השאלות הנידונות אחת ולתמיד על ידי ביצוע "אתגר א" (ראה פרק א), מתחמקים הם באמצעות הצגת תגובות מסוג זה, שכל תכליתן ליצור ערפל. לדעתנו, עבודה זו לוקה בליקויים של קודמתה, כולל שקרים והטעיות, וכל בעל ידע בעברית ובביבליוגרפיה תורנית יכול להבחין בכך. אבל, גם מי שאינו מבין בנושאים אלה, מבין את ההבדל בין מר לויטן מצד אחד, ובין פרופסור הבלין שהוא מומחה בעל שם עולמי מצד שני; ובין "האישור" של פרופסור כהן (ראה "פרשת כהן" לעיל), לבין אישור אמיתי של מומחים אמיתיים, כפי שראינו בפרק זה.

 

פרק רביעי:                      טכניקה המאפשרת הונאה

הטכניקה בה השתמשו MBBK כדי ליצור אשליה שהם עשו "אותו דבר", היא טכניקה של "ענישה", כפי שהם מתארים זאת בקצרה במאמרם [1]:

“For example, whereas WRR used one common Hebrew spelling of the name ‘Horowitz,’ we used a different common spelling. When they omitted one common appellation, we inserted it and deleted another. And so on.” (Pg. 157)

תיאור מפורט של שיטת "הענישה" וביצועה נמצא במאמרם [12][13] של בר-נתן ומקי (להלן BM). אנו נראה כאן כי שיטה זו מאפשרת הונאה.

א.     מאזני מרמה:

הבה נבדוק את "המאזניים" בהם הם השתמשו "לשקול" את "הענישות" שלהם, כך שיהיו "אותו דבר".

דוגמא (1):       הם כותבים [12][13] "שפרופ' הבלין מודה בדו"ח שכתב, כי עשה הרבה שגיאות בהכנת הרשימה, וכי אם צריך היה לשוב ולעשות זאת, היה עושה זאת אחרת." מעיון בחוות הדעת של פרופ' הבלין [4] מתברר, שלא כך הם פני הדברים. בחוות הדעת לא כתובות אמירות מעין אלו. לעומת זאת, באותו חלק של חוות הדעת, בו מפרט פרופ' הבלין את שיקוליו שלא להכליל ברשימה השניה כינויים מסויימים המופיעים במאגר השו"ת של בר-אילן, הוא מציין כמה כינויים שנשמטו ממנו, או שאינו זוכר את הסיבה לשלילתם.

  • ספרנו אותם. מדובר בסך הכל ב- 10 כינויים שהיו עשויים להיכלל בניסוי: כלומר הם בני 5-8 אותיות. מתוכם 3 אינם מופיעים כלל בדילוג שווה בספר בראשית.
  • בדקנו מה יקרה אם נוסיף את שבעת הכינויים הנותרים לרשימה המקורית. והנה התוצאות: לפי אמת המידה המקורית להצלחה התוצאה השתפרה פי 20! (אגב, גם במבחן הפרמוטציות השתפרה התוצאה, בערך פי 4).

מכאן ברור לגמרי, שפרופ' הבלין לא השמיט כינויים אלה כדי לשפר את התוצאה, והשמטתם היתה לרעת WRR.

מה עשו BM?
הם הצביעו על כך שהיה כאן חופש תימרון: היה אפשר לבחור בכינויים אלה, או להשמיטם. על כן גם הם ניצלו חופש זה.
אבל, כאשר הם עשו זאת:

  • הם בחרו רק חלק מן הכינויים הללו.
  • "הבחירה" של הבלין היתה לרעת WRR, ואילו הבחירה שלהם היתה לטובת התוצאה שלהם.

דוגמא (2):      "בחירה" של הבלין שלא השפיעה על תוצאת WRR, גוררת בחירה של BM המשפרת את התוצאה שלהם. (ראה במאמרנו [15] טענה 7).

דוגמא (3):      "שבירה" (מדומה) של הבלין, שלא השפיעה על תוצאת ,WRR גוררת שבירה של BM המשפרת את התוצאה שלהם. (ראה במאמרנו [15] טענה 13).

ואלה דוגמאות הנוגעות רק לכינויים. אבל :
דוגמא (4):      הם הפעילו את שיטתם גם ביחס לתאריכים ולקריטריון להכללת אישים ברשימה. גם במקרה זה טענו שיש "חופש תימרון" ו"שבירה", ועשו כנגד זה בחירות ששיפרו את התוצאה שלהם, למרות שברור הדבר [3], כי "החופש" וה"שבירה" לא נוצלו על ידי WRR לשיפור התוצאה שלהם!

הם משיבים על חלק מדוגמאות אלה, וטוענים כך ([18], עמ' 4): שההשמטות של כינויים "רווחיים" נבעה רק מחוסר ידיעה ותשומת לב, ולכן אין זה מוכיח כלום. כלומר: אם הבלין השמיט כינוי "מקלקל" - הרי זו ראייה לרמאות מכוונת, ואם הוא השמיט כינוי "רווחי" - הרי זו רק ראייה לכך, שחסרות לו ידיעות בנושא.

נדגים את חוסר היושר שבתירוצים כאלה:
נניח שהיה נערך מחקר המיועד לבדוק את האובייקטיביות של עבודת הבלין. ונניח שמחקר זה היה מצביע על כך שהכללים מאפשרים "חופש" המתבטא ב- 10 בחירות. ובבדיקת הבחירות מתברר ש- 5 היו לטובת WRR ו- 5 לרעתם. אזי:

(א)         זו ראיה לכך שהבחירות הללו לא נעשו בכוונה לשפר את התוצאה, וראיה לאמינותו של הבלין.

(ב)         אבל הם "יפריכו" מחקר כזה בצורה "פשוטה":
הם יטענו כי כל הבחירות לטובת WRR נעשו במזיד, ואילו כל הבחירות לרעת WRR נעשו מתוך בורות.
זו שיטת "ההפרכות" שלהם.

(ג)        מובן כי אם MBBK עשו כנגדן רק בחירות שהן לטובתם, וודאי שאין זה ניצול של "החופש" או "שבירה" "באותה המידה".

ב.         פרודיה ולא מדע:

עבודתם של MBBK אינה אלא קומבינציה של "שקילה" שקרית, של נתונים כוזבים ושל טכניקת "ענישה" המאפשרת לשחק בכל אלה באופן חופשי. לכן, המוצר הסופי הוא פרודיה ולא מדע.
כדי להמחיש את האבסורד בפרודיה זו, ועד כמה היא רחוקה מכל מחקר מדעי תקין, אנו מפנים את הקורא לאילוסטרציה של עבודת MBBK באמצעות משל מתחום מוכר יותר, לקריאתו הקש כאן.

במקום הפרודיה העקומה שלהם, הצענו כבר בשלב מוקדם של הוויכוח, מבחן מדעי פשוט ונכון, לבדיקת טענת ,MBBK שהצלחת WRR נוצרה אך ורק מחופש התימרון שיש במסגרת הכללים ועל ידי שבירתם. כבר הזכרנו זאת במבוא למאמרנו והרחבנו את הדיבור עליו בפרק א (ראה שם "אתגר א"). ראה שם, ש MBBK סרבו לעמוד באתגר, וגם בהימור של מיליון דולר על כך שהרשימה שיכין המומחה החיצוני לפי הכללים תצליח בספר בראשית יותר מאשר ב"מלחמה ושלום".

 

לסיכום:

אין כל ממש בטענת MBBK  שהם עשו "אותו דבר" ב"מלחמה ושלום".

א. הפרכנו את טענתם כי הם ניצלו את החופש בכללים או שברו אותם "באותה המידה" (ראה בפרק א כיצד התחמקותם מ"אתגר א" מהווה הודאה שאין בטענתם ממש).

ב. הצבענו על כמה מהנתונים הכוזבים בטיעוניהם (ראה בפרק ב). בנוסף לכך הצבענו על העובדה, שעבודתם בנויה על שגיאות בעברית וטעויות והטעיות בביבליוגרפיה תורנית. (ראה בפרק ג חוות דעת מומחים המאשרים זאת).

ג. הצבענו על כך שעבודתם חסרה גיבוי מיקצועי (ראה פרק ב בעניין האישור המפוברק של כהן).

ד. הצבענו על כך שהטכניקה בה הם ניסו ליצור רושם שרשימתם היא "אותו דבר" - היא שיטה חסרת ערך, אשר "יתרונה" היחיד הוא בהיותה מאפשרת הונאה (ראה פרק ד).

 

אפילוג

הטיוטה של מאמר זה נכתבה זמן רב לפני ש-MBBK פירסמו באינטרנט את הרשימות שהם מייחסים לד"ר עמנואל.
במאמרנו "הוכחה סטטיסטית חדשה לקיום צופן בספר בראשית" אנו מוכיחים כי אם ניקח את השמות והכינויים שהכין ד"ר עמנואל, המומחה שהם העסיקו באופן חד-צדדי ובהדרכתם, נקבל עבור אישי הרשימה השניה L2)) הצלחה בספר בראשית. כאן רק נוסיף, שעבור שמות וכינויים אלה נקבל כישלון ב"מלחמה ושלום".
עכשיו ברור לכל למה הם סרבו לניסוי הפשוט שהצענו, "אתגר א". סביר הדבר, שמעבודתו של ד"ר עמנואל המוטה על ידם התברר להם, שכל שכן שעבודת מומחה בלתי תלוי באמת תוביל להצלחה בספר בראשית ולכשלון ב"מלחמה ושלום". לכן בחרו:

  • לא להיענות לאתגר.
  • להעלים את המשמעות האמיתית של נתוני ד"ר עמנואל. לפרטים, ראה [17].
  • לזייף רשימה אחרת על שמו. לפרטים ראה [17].
  • ולטעון טענות שקר, עליהן עמדנו בהרחבה בפרק א ובניספח.
 

ניספח

לפרק א:

א.     על שקריות "טענה ג":

טענה זו אומרת כי בהכנת רשימת BM1 לניסוי על "מלחמה ושלום" היה ניסיון לעבוד במסגרת כללי האיות שפורסמו ע"י WRR, או לשבור אותם "באותה מידה", אך לא היתה התייחסות לכללים הביבליוגראפיים של פרופסור הבלין.

(1)        וכך מנוסחים הדברים בתגובתם על ביקורתנו על מאמרם ב"צ'אנס" [8]:

“On the matter of breaking “the rules”, our reply is “What rules?” The few rules appearing in WRR(1994) or any earlier document apply only to spellings, not to which names or appellations should be chosen. Even then, they were broken by WRR several times. Perhaps Witztum and Rips are referring to the explanation given in seven-page letter written by Havlin in 1996, but surely they are not claiming that we should be bound by a set of arbitrary and ad hoc “rules” written down almost a decade after all the data was compiled?”

בסעיפים (2)-(5) להלן, נביא ראיות ברורות כי דבריהם כאן הם היתממות מזויפת ושקר גס.

(2)       
(א)        בהקדמה לעבודתם "במלחמה ושלום" [12] הם טוענים בשמנו:

“There is no way WRR (or Prof. Havlin) could have produced these results by fine tuning the choices of names and spellings, as these choices were made following rigid procedures…”

מיד אחר כך הם טוענים:

“The purpose of this note is to show that WRR-Havlin still had some choice in applying their “rigid” procedures – enough choice to generate comparable significance levels in War and Peace.”

מדברים אלה ברור שהם מתכוונים גם לכללי האיות וגם לכללי הבלין. כפי ש- MBB עצמם כתבו בציטטה ב(1), רק כללי הבלין הם כללי הבחירה בשמות. ולא צריך להוסיף שרק כללי הבלין הם ה"'rigid' procedures" שלו.

(ב)        גם מן הטיעונים המפורטים בגוף מאמרם, ואשר נועדו להצדיק את שינויי הכינויים שהם ביצעו, ברור לגמרי (במיוחד מטיעונים מס' 9 ו- 23) שהם ניסו לעבוד לפי כללי הבלין או לשבור אותם "באותה מידה".

(3)        בהרבה מקרים מתבטאים MBBK במאמריהם כי פעלו לפי הכללים שנקבעו על ידי הרשימה הראשונה, L1. לדוגמא, במאמרם בצ'אנס [10] הם כותבים:

“But in fact, the rules and constraints laid down by the first list left sufficient room for maneuvering in the second list…” (Pg. 17, emphasis mine).

או:

“Is it really possible to “cook” a second list, following exactly the rules set by the first list…” (ibid, emphasis mine).

שים לב לכך, שכללי האיות (WRRR) אינם נוגעים לבחירת הכינויים, כפי שהם עצמם כתבו בציטטה ב(1), ולכן לא הם אלה המהווים:

“…heavy constrains set by the first list of rabbis…” (ibid, emphasis mine)

לכן, הפירוש החדש של המלה "כללים" בתגובתם בצ'אנס (ראה ציטטה ב(1)), לפיו המדובר בכללי האיות ולא בכללי הבלין, סותר את דבריהם במאמרם המקורי בצ'אנס.

(4)      ואכן, נוכיח גם מדברי מקי עצמו, ש"הכללים שנקבעו על ידי הרשימה הראשונה" כוללים את כללי הבלין:
במכתב ששלח לחברי TCODE (קבוצת דיון באינטרנט בעניין הצפנים בתורה) כשבוע ימים לאחר פירסום הגירסה הראשונה של המאמר הנ"ל על רשימתו BM1, הוא כותב דברים ברורים לחלוטין. הוא מסביר כי הטיעונים המלווים את הרשימה

“…are needed to show that we stayed within their protocols as well as they did. This is necessary because it could be argued that the protocols were fixed by the first list and thus unavailable for adjustment for the second list.” (Emphasis mine)

בהמשך דבריו, הוא מדגים עד כמה הגביל אותו האילוץ של "הפרוטוקולים": עקב האילוץ היה צריך להצטמצם ולבחור כינויים "רק" מתוך מאגר של 250+ אופציות. לעומת זאת, אם היה מתעלם מהפרוטוקולים של הבלין - "If the Havlin protocols were ignored" -  אזי היה לו מאגר הרבה יותר גדול: של יותר מ- 400 אופציות.

איך מעיז מקי, שכתב במפורש

" "If the Havlin protocols were ignored

לטעון היום שלא פעל לפי כללי הבלין?!

(5)        יתרה מזו, באישור שנתן להם כהן לרשימתם על פי בקשתם כתוב כך:
"לאחר עיון ברשימתכם, אני מבין, שהיא נערכה לפי אותן אמות מידה שהוצגו ע"י פרופ' הבלין, ויש בה שינויים מסוימים לעומת רשימת הבלין, המבוססים אף הם על הממצא בפרוייקט השו"ת."

(6)      פתחנו בסעיף (1) בציטוט השקר וההיתממות שלהם מתוך "צ'אנס". נסיים בכך, שבסטטיסטיקל סאיינס חוזרים MBBK על שקר זה תוך שיכתוב ההיסטוריה. בפרק 6 במאמרם, הם מספרים לקורא כי רשימתם נעשתה באילוץ של כללי האיות בלבד (בלשונם: “the rules established for WRR's first list" ).
הם ממשיכים ומספרים, כי במאמר הביקורת שלנו על עבודתם העליתי את הטענה כי הם שברו את הכללים ביבליוגראפיים שעל פיהם נערכו רשימות הבלין. הם משיבים על כך כדלקמן:
(א)        הכללים פורסמו רק 9 שנים לאחר פירסום הרשימות ואולי הותאמו להן.
(ב)        יש חוסר עקביות בכללים וביישומן.
היוצא מדבריהם: MBBK פעלו רק על פי WRRR ולא היו חייבים לעבוד על פי HR.

כפי שהראינו לעיל - זה שקר גמור, והאמת היא שבהכנת הרשימות שלהם בבחינת "אותו דבר", התייחסו ל-   HR כאילוץ.

ב.      שקר גורר שקר:

כאן נביא ראיות לכך, שבהכנת רשימתם ל"מלחמה ושלום", הם עבדו גם לפי L1R, דהיינו, האילוצים שניתן להסיקם מן הרשימה הראשונה של הבלין.

(1)         מן הטיעונים המפורטים בגוף מאמרם [12] (למשל מס' 2 ומס' 14), ואשר נועדו להצדיק את שינויי הכינויים שהם ביצעו, ברור לגמרי שהם ניסו לעבוד לפי L1R. (אומנם, הם עבדו בצורה שגויה, ואילוצי L1R המסוימים עליהם הצביעו לא היו ולא נבראו).

(2)       לדבריהם ([1] עמ' 163), כאשר הדריכו את ד"ר עמנואל לעשות "אותו דבר", אזי:

“Emanuel was shown the spelling rules and table of appellations for WRR's first list as they first appeared in WRR (1986). He then compiled a parallel table of appellations… attempting to follow the rules and practices of WRR's first list.”

כלומר, כאן ההגדרה של "לעשות אותו דבר" היא שימוש בכללים WRRR+L1R.

אם כן, קיבלנו בסיכום אוסף סתירות מרשים ביותר:
(א)         עד אמצע 98' הם עבדו לפי WRRR+L1R+HR.
(ב)         בתגובתם בצ'אנס [8] בסוף 98' ובמאמרם בסטטיסטיקל סאיינס [1] ב- 99', הם טענו שעבדו רק לפי WRRR.
(ג)         במאמר תגובה [18] על מאמר ההפרכה שלנו [15], אשר נכתב בשיתוף פעולה עם בר-נתן ומקי (99'), מבואר היטב בהקדמה (בסעיף 3) כי הכללים אשר לפי טענת WRR נקבעו מראש לצורך הרכבת הרשימה כוללים את כללי הבלין. ואז, טוענים המחברים (בסעיף 5) לגבי כללים אלה, כי:

“We show that, in fact, all of our deviations from the rules (to the extent they can be called rules) are matched by equal deviations from the rule by WRR”. (Pg. 7)

כלומר, כאן הם חוזרים על הטענה כי שברו את הכללים (כולל כללי הבלין) "באותה המידה", ועבדו לפי WRRR+L1R+HR.
(ד)         במאמר הנ"ל, בהקדמה, נטען כי ניסוי נכון על ידי מומחה חיצוני צריך להיעשות לפי WRRR בלבד.
(ה)         העבודה של ד"ר עמנואל הוזמנה (בסוף 98') לפי WRRR+L1R.
(ו)      הם ממשיכים להסתמך על האישור של כהן [11] (משנת 97'), בו מפורש כי רשימתם מתאימה לכללי הבלין, דהיינו WRRR+HR.

מהו ההסבר לאוסף סתירות מרשים זה?
לדעתנו, קיים הסבר אחד ויחיד: שקר גורר שקר!
הביקורת הנכונה שלנו והאתגר שהעמדנו בפניהם גרמו להם להסתבך בשקרים. אין בזה כל חדש, שכן הצבענו עד היום (ראה מאמרינו באתר) על שקרים רבים והטעיות בהם נקטו. כפי שכתבנו במבוא למאמר זה, הם מרשים לעצמם לנהל מלחמת תעמולה נגד מחקר הצופן בתורה, במקום מחקר מדעי תקין ואובייקטיבי. ובתעמולה, לצערנו, השקר הוא כלי חשוב.

האם מקי ינסה לתרץ את הסתירות?
מתוך היכרותנו עם פרופסור ברנדן מקי, אנו מעריכים כי "ההצגה" לא נגמרה. אנו מצפים בסקרנות לראות את האקרובטיקה אותה יבצע הפעם, כדי להוכיח שלא עבד לפי כללי הבלין, למרות דבריו במאמריו, ובניגוד למה שכתב:

" "If the Havlin protocols were ignored…

 

ג.        ניסוי להפרכת "טענה ב":    

נדון ב"טענה ב". אם נצליח להפריך אותה, נוכיח בזה את מסקנה ב.
לפי "טענה ב" עשה הבלין (בשיתוף עם (WRR את המבצע הבא:

  1. "תפר" את רשימה L1  ללא כללים, עם אילוץ ליצור הצלחה חזקה מאד בספר בראשית.
  2. אחר כך "תפר" את רשימה L2, בהתחשב בכללי WRRR אך ללא כללים ביבליוגראפיים, ועם אילוץ ליצור הצלחה חזקה מאד בספר בראשית.
  3. יתר על כן, לפי דברי MBBK ב-[1] וב-[19] היו WRR מעונינים להשיג אפקטים נוספים, בעלי אופי מתמטי בתוצאות הניסויים. לכן, היתה המערכת צריכה להיות מאולצת עוד בחמישה אילוצים סטטיסטיים חמורים (ראה בהערה בסוף כל הסעיף): שני אילוצים סטטיסטיים על L1, ושלושה - על .L2
  4. לאחר תשע שנים "תפר" הבלין כללים ביבליוגרפיים המתאימים ל- L1 ול- L2.   

MBBK מוסיפים וטוענים שמבצע זה התאפשר בגלל

  • שכללי הבלין שרירותיים לגמרי.
  • שכללי הבלין משאירים הרבה מקום לשיקול דעת.
  • שקיימות אי התאמות רבות בין הרשימות לכללים אלה.

לעומתם, עמדתנו היא, כי הכללים הביבליוגרפיים מקצועיים והגיוניים והשמות והכינויים מתאימים לכללים, וכי טענות MBBK וכהן בנידון הן שקריות. ראה בפרק ג אישור של מומחים לכך.

ניתן להוכיח באופן ניסיוני, כי באילוץ הכללים בלבד נוצרת רשימה מצליחה. לשם כך אנו מציעים את "אתגר ב".

"אתגר ב":
נסכם בקצרה את אשר עשה הבלין לפי טענתם:
ניסוי I :

  1. הוא "תפר" את L1, והיא הצליחה בספר בראשית.
  2. הוא "תפר" את L2, כאשר כללי WRRR נתונים, והיא הצליחה בספר בראשית.
  3. הרשימות "נתפרו" כך שישיגו חמש מטרות סטטיסטיות נוספות. משום כך היו אילוצים חמורים נוספים: שני אילוצים סטטיסטיים על L1, ושלושה על .L2
    ואחר כך, באופן א-פוסטריורי:
  4. הוא "תפר" כללים ביבליוגראפיים, HR, כך שיתאימו במידה רבה ל- L1 ול- L2.

MBBK טוענים שכללי HR אינם מתאימים לרשימות, ישנן חריגות רבות ויש מידה רבה של "שיקול דעת" שנוצל לרעה.

אבל אפשר לבדוק את מידת ההתאמה ולנטרל כל "ניצול לרעה" של "שיקול הדעת" באמצעות הניסוי הבא.

ניסוי II :
ניתן את האילוצים WRRR+HR למומחה חיצוני, והוא ייצר רשימת שמות וכינויים LE1 עבור האישים ב- L1, ורשימת שמות וכינויים  LE2 עבור האישים ב- L2, ואז:

(א) צריכה להיות קירבה בין LE1 ל- L1.
(ב) צריכה להיות קירבה בין LE2 ל- L2.
(ג) LE1 צריכה להצליח בספר בראשית באופן מובהק.
(ד) LE2 צריכה להצליח בספר בראשית באופן מובהק.

ברשימות שייצור המומחה החיצוני לא יהיה ניצול לרעה של שיקול דעת ולא סטיות מכוונות מן הכללים. לכן, אם ניסוי II מצליח, פירושו של דבר

  1. שהכללים מתאימים לרשימות המקוריות.
  2. שאכן האילוצים WRRR+HR הם שגרמו להצלחה.

ייתכן ש-MBBK ימשיכו ויטענו שניתן לזייף מערכת כללים כזו, כך שהניסויים I ו- II יצליחו.
לדעתנו, זה בלתי אפשרי. אבל אם הם טוענים שהם יכולים לעשות "אותו דבר", עליהם לעשות בדיוק את זה: כי הצירוף של I+II הוא שמגדיר את האילוץ האמיתי בתהליך, שהם הגדירו ב"טענה ב".

"אתגר ג":
אתגר זה הוא דרך ניסיונית להעמיד את טענתם במבחן.

נגדיר ניסוי III
כאן נגדיר מה נקרא "לעשות אותו דבר":

  1. הם "תפרו" רשימה WNP2 (בגוף המאמר קראנו לה BM2) שהצליחה ב"מלחמה ושלום" עבור האישים ב- .L2
  2. עליהם ל"תפור" רשימה WNP1 שתצליח ב"מלחמה ושלום" עבור האישים ב- .L1
  3. הרשימות צריכות "להיתפר" כך, ש- WNP2 צריכה להתאים לשני אילוצים סטטיסטיים חמורים, ואילו- WNP1 - לשלושה. (ראה הערה בסוף הסעיף. לגבי WNP2 שכבר הוכנה - נוותר להם על שני האילוצים הנוגעים אליה).
  4. עליהם להמציא כללים ביבליוגרפיים WNPR שלטענתם יתאימו במידה רבה לשתי הרשימות WNP1 ו- WNP2.

אחר כך יינתנו WRRR+WNPR למומחה חיצוני, והוא ייצר רשימת שמות וכינויים WNPE1 עבור האישים ב- L1, ורשימת שמות וכינויים WNPE2 עבור האישים ב- L2, ואז:

(א) צריכה להיות קירבה בין WNPE1 ל- WNP1.
(ב) צריכה להיות קירבה בין WNPE2 ל- WNP2.
(ג) WNPE1 צריכה להצליח ב"מלחמה ושלום" באופן מובהק.
(ד) WNPE2  צריכה להצליח ב"מלחמה ושלום" באופן מובהק.

אגב, כיוון שאף להם ברור, שכל טענותיהם לגבי חמש המטרות הסטטיסטיות אינן אלא המצאה דמיונית, אנו מוכנים להקל עליהם, כך שיעשו את ניסוי III ללא האילוצים הסטטיסטיים.

אנו טוענים:  שבניסוי II תתקבל קירבה גדולה יותר והצלחה גדולה יותר מאשר בניסוי III.
אם  MBBK ייענו לאתגר, נקים וועדה שתתכנן את ניסוי II ואת ניסוי III, ותגדיר את הקריטריונים הנדרשים.

עד אז, אנו משאירים להגיון הישר של הקורא לשפוט האם ייתכן הדבר, שמערכת כללים ביבליוגרפיים מקצועיים והגיוניים המתאימים לרשימת השמות והכינויים (ראה בפרק ג אישור של מומחים לכך), אינם אלא המצאה שנועדה להצדיק בדיעבד את שתי הרשימות שנוצרו ללא כל כללים ביבליוגראפיים!

הערת הסבר לאילוצים הסטטיסטיים:
לפי דברי MBBK ב-[1] וב-[19], "נתפרו" רשימות WRR כך, שיושגו אפקטים נוספים, בעלי אופי סטטיסטי בתוצאות הניסויים:

1. שני אפקטים כאלה היו לגבי L1:

  • L1 "נתפרה" כך, שהתוצאות עבור כל אחד משני טקסטים ששימשו לבקרה יתנו היסטוגרמה "חלקה" במיוחד.

2. שלושה אפקטים כאלה היו לגבי L2:

  • L2 "נתפרה" כך, שהתפלגות התוצאות דומה מאד לזו של L1.
  • L2 "נתפרה" כך, שערך הסטטיסטיקה P2 קרוב ביותר לזה של L1.
  • L2 "נתפרה" כך, שהתוצאות עבור הפרמוטציה הציקלית הפשוטה ביותר של תאריכי האישים יתנו היסטוגרמה "חלקה" במיוחד.

אם כך, כדי ש- MBBK  יעשו "אותו הדבר", עליהם לעמוד באותם האילוצים. אולם מאחר שרשימה WNP2 הוכנה כבר ללא האילוצים הנוגעים אליה, נסתפק בשלושת האילוצים הבאים:

  • על WNP1 "להיתפר" כך, שהתפלגות התוצאות דומה מאד לזו של WNP2.
  • על WNP1 "להיתפר" כך, שערך הסטטיסטיקה P2 קרוב ביותר לזה של .WNP2
  • על WNP1 "להיתפר" כך, שהתוצאות עבור הפרמוטציה הציקלית הפשוטה ביותר יתנו היסטוגרמה "חלקה" במיוחד.

לפרק ב:

א.      ההטעיה במספרים:

לדברי MBBK רק 29 מתוך 112 (83+29) כינויים ברשימה BM1 הם חדשים, כלומר 25%. במספר 83 כוללים MBBK שמות וכינויים שאינם רלוונטיים כלל לנושא שלפנינו. נסביר:
(1)        הרשימה L2 מכילה שתי קבוצות של כינויים: א. קבוצת הכינויים הסטנדרטיים מסוג "רבי X". ב. קבוצת שאר הכינויים אותה נסמן ב-L’2 . בניסוי המפורסם של WRR הצליחה ביותר הסטטיסטיקה P4 המוגדרת רק על L’2.
גם הרשימה BM1 של MBBK בנויה מאותן שתי קבוצות: א. קבוצת הכינויים הסטנדרטיים מסוג "רבי X". ב. קבוצת שאר הכינויים אותה נסמן ב-BM’1.
לדברי MBBK עצמם (בעמ' 160), לגבי קבוצת "רבי X" לא היתה ל-WRR כל בחירה, כיוון שהיתה מאולצת על ידי L1. ובאמת, MBBK "תפרו" רק את BM’1, וההצלחה ב"מלחמה ושלום" נובעת אך ורק מקבוצה זו.
לכן, בספירה הוגנת של מספר הכינויים המקוריים שנותרו לאחר "תפירת" רשימתם, היו MBBK צריכים לספור כמה כינויים מ- L’2 נשארו ב- .BM’1
(2)        הכינויים המשפיעים על תוצאת הניסוי ב"מלחמה ושלום" הם אך ורק אלו המופיעים בספר זה בדילוג שווה של אותיות, ולכן צריכים לספור רק אותם.

ועתה נספור:
ברשימה L’2 ישנם 52 כינויים המופיעים בדילוג שווה ב"מלחמה ושלום". מתוכם מחקו בדיוק 19 MBBK כינויים ונשארו 33. לאלה הם הוסיפו 24 כינויים חדשים המופיעים בדילוג שווה ב"מלחמה ושלום", וקבלו 57 כינויים עבור BM’1. לכן, אחוז הכינויים החדשים ב-BM’1 הוא 42%.
ההשפעה של הכינויים על התוצאה היא דרך המפגשים של זוגות הביטויים "כינוי-תאריך" המופיעים בדילוג שווה, ולכן נספור את השינויים שנעשו במספר הזוגות:
הרשימה L’2 נותנת 124 זוגות המופיעים בדילוג שווה ב"מלחמה ושלום". מתוכם הם הורידו 48 זוגות, ונשארו 76. הם הוסיפו 55 זוגות חדשים וקבלו סך הכל 131 זוגות. לכן, אחוז הזוגות החדשים במידגם שלהם הוא 42%.

ב.       ההטעיה בכינויים:

ההטעיה בעניין הכינויים של רבי משה זכות, מס' 27 ב- L2, היא מן ההטעיות הטפשיות ביותר בהן נקטו בר-נתן ומקי בעניין הכינויים.
בטענה 19 במאמרם [12], הבאה להצדיק מחיקת כינויי רבי משה זכות, הם כותבים:

  1. כי שם משפחתו של החכם הוא אך ורק "זכות", ולא "זכותא" או "זכותו".
  2. הם מסתמכים על חתימתו בספרו "קול הרמ"ז", על הביוגראפיה שלו שכתב אבא אפלבאום, על אנציקלופדיה מרגליות, על האנציקלופדיה העברית ועל החיד"א בספרו "שם הגדולים".

אבל:

  1. תמוה הדבר מדוע הם מעתיקים באנגלית "Zacut", למרות שהאנציקלופדיה העברית עליה הם מסתמכים כותבת "Zacuto" (וכן באנציקלופדיה יודאיקה, וכן כתוב במאמר שהם עצמם ציטטו בטענה 18 שלהם).
  2. לפי המלצתם בדקנו בביוגראפיה שכתב אבא אפלבאום, וראה זה פלא: מצאנו כבר בשער כי הוא נקרא בפיו "Zacuta" בפולנית ו- "Zakuto" בגרמנית. בפרק ב שם (עמ' ד-ה), מצאנו כי הרב הנדון נקרא "ר' משה זכותא" והוא בן ל"משפחה המפוארה ,זכותא (Zacuta )"! כמו כן רשום השם "זכותא" בכותרים של העמודים בספר זה. הקש כאן, וראה צילומים מן הספר.
  3. החיד"א השתמש בשם "זכותו" (למשל, בספרו "ברכי יוסף", או"ח סי' תקפ"א). ייתכן שנמצא גם "זכותא", בגלל הטרחה לא חיפשנו בכל הספר.
  4. בשער של הספר "קול הרמ"ז" - ספר התיקונים (עם פירוש הרב המקובל ר' יעקב קאפיל ז"ל) - כתוב: "ר' משה זכותא". וכן בהסכמות שם.
  5. בספר "אגרות הרמ"ז" נמצאות חתימות שלו גם כ"זכותו", והפונים אליו מכנים אותו פעמים רבות כ"זכותו".
  6. הם שכחו לציין שהשמות "זכותא" ו"זכותו" נזכרים במאגר השו"ת

ועדיין לא הבאנו את כל המקורות!

העובדה שהם הרשו לעצמם להטעות בצורה כה גסה ובולטת, מוכיחה שוב כי הם סומכים על כך שאף אחד לא יבדוק את טענותיהם.

ביקורת זו פירסמתי במאמרי "הפרכה מופרכת".

תשובתם [18] לביקורתי מאלפת עוד יותר. נכתב שם:

“It appears that our original claim that ‘the last name of Rabbi II-27, Rabbi Moshe Zacut, is זכות and not זכותא or זכותו was not completely accurate”. (Emphasis mine)

זה מזכיר כיצד ענו בעניין התרמית שלהם ביחס לכהן (ראה פרק ב: "פרשת כהן", סעיף (1)).

 

הכרת תודה:

מאמר זה התגבש תוך כדי שיחות מועילות עם ד"ר ש. סרברניק, לו אני מודה מקרב לב על סבלנותו ורעיונותיו הפוריים.

(חזור)

 

חזור לראש הדף

 

 

 
אודות האתר אודות המחקר פרסומים מדעיים מאמרי מחקר ספרים ההתנגדות למחקר מה חדש? English
© כל החומר באתר זה, בעברית ובאנגלית, שחובר בידי דורון ויצטום, נכתב במקורו בעברית.
זכויות היוצר של החומר המוצג באתר זה [למעט חומר שיוצר(י)ו האחר(ים) יוזכר(ו) במפורש],
הן של דורון ויצטום, ת.ד. 16409 ירושלים, ישראל.