ב"ה חשון התשס"ב

 

בעניין הטקסט של ספר בראשית
עליו ערכנו את הניסויים שלנו

מאת דורון ויצטום

 

במאמרנו [1] ב- Statistical Science כתבנו את הדברים הבאים בעניין הטקסט של ספר בראשית, עליו ערכנו את הניסויים:

“We used the standard, generally accepted text of Genesis known as the Textus Receptus. One widely available edition is that of the Koren Publishing Company in Jerusalem. The Koren text is precisely the same as that used by us.” (Pg. 436)i

במאמרנו [2] בבד"ד (כתב עת לענייני תורה ומדע) הוספנו וכתבנו:

"הטקסט שבו השתמשנו הוא נוסח ספר בראשית כפי שהוא מודפס בהוצאת קורן. בניגוד לרושם המתקבל מטענות מתנגדי מחקר זה, לא בחרנו כרצוננו אחד מטקסטים רבים. אנו נקטנו בחירה המובנת מאליה: השתמשנו בטקסט המקובל לספר תורה כשר ברוב תפוצות ישראל, למעט עדת התימנים. אגב, נוסח הספר התימני אינו שונה בבראשית כי אם בשלוש אותיות בלבד, כולן בתחילת הספר – כך שלא צפוי שינוי מהותי בתוצאות המחקר אם ייערך בגירסה זו. לאחרונה חזרתי וביצעתי את מבחן הרנדומיזציה, בדיוק כפי שבוצע ב[1], אך עם ספר בראשית בגירסה התימנית. התברר שהסטטיסטיקה P4 שהיתה הטובה ביותר בניסוי המקורי, וזכתה בדירוג של 4 מתוך מיליון פרמוטציות, שבה וזכתה באותו הדירוג בדיוק". (עמ' 66).

כלומר, בתנאי הניסוי שפורסם ב- Statistical Science התוצאה זהה עבור הנוסח התימני. לאחר מכן הרצנו את הניסוי עם מספר גדול בהרבה של פרמוטציות (פי 200), והתברר שהמובהקות עבור הנוסח התימני גרועה מזו של נוסח קורן בערך פי 3 ותו לא. אכן, עדיין זו מובהקות פנטסטית.

בסך הכל התקבלה מובהקות פנטסטית עבור הנוסחים המקובלים בעם ישראל כספר תורה כשר.

 

טענת מתנגדי מחקר הצפנים

אחדים ממתנגדי מחקר הצפנים מבססים את עיקר התנגדותם על הטיעון האפריורי הבא.
הם מניחים שתי הנחות:
א. אם קיימת הצפנה בספר בראשית, הרי היא נמצאת אך ורק בנוסח המקורי שהתקבל מסיני.
ב. לדעתם, הטקסט של ספר תורה כשר המצוי בידינו אינו זהה לנוסח המקורי שהתקבל מסיני (לפחות מבחינת איות המלים). הם סוברים, שהשיבושים רבים ודי בהם כדי להרוס כל הצפנה שהיתה קיימת בטקסט המקורי של ספר בראשית.

והם טוענים, כי מהנחות א-ב נובעת מסקנה הכרחית:
ג. לא יכול להיות צופן בספר בראשית המקובל ככשר בימינו.

אנו נכנה טיעון זה בשם "טיעון הטקסט". כהן [3] הוא המייצג המובהק של טיעון זה. MBBK (מקי, בר-נתן, בר-הלל וקלעי) מייחסים לטיעון זה חשיבות מרובה, ובמאמרם [4] מקדישים הם פרק שלם (פרק 11) לדיון ב"טיעון הטקסט".

 

הפרכת "טיעון הטקסט"

"טיעון הטקסט" מהווה דוגמא קלאסית לטיעון אווילי העוטה לבוש שהוא מדעי למראית עין.

מישהו, כנראה, התבלבל ושכח כי התופעה הנידונה היא הצפנת מערכת צפנים בתוך טקסט, צפנים המכילים מידע על העתיד, על ידי מי שיודע מראש את העתיד להתרחש. שהרי –

האם יעלה על הדעת כי בעל הצופן ידע מראש את כל העתיד להתרחש – רק לא ידע איזה טקסט יהיה מקובל על מקבלי הצופן בזמן גילויו?…

 

נספח

את ההפרכה ל"טיעון הטקסט" כתבנו לעיל. כאן רק נוסיף כמה הערות.

1. הפרכה זו שמעתי לראשונה מן הרב פישר שליט"א לפני שהתחלתי במחקרי על ההצפנה בבראשית. [כהן [3] סילף בצורה חמורה את עמדתו של הרב פישר. מי שישווה את דברי במאמרי ב- Jewish Action (אביב 5758/1998, כרך 58 מס' 3, עמ' 26) לדברים שהסיק כהן מהם, ישתומם לגלות מה רבים הפרטים שהמציא כהן בסיוע כוח דמיונו המפותח. אגב, ב [3] מתגלה גם מה קלושה הבנתו בנושאים תורניים (שטות אחת לדוגמא: הוא טוען כי אסור לצאת ממצב של "תורתו אומנותו" אף במחיר של "ייהרג ואל יעבור").]

2. אנו מתנגדים בתוקף לטענות כהן ומקי ושות' בעניין "הנחה ב" (שיש שיבושים רבים בספרי התורה שבידינו לעומת הנוסח המקורי של בראשית) של "טיעון הטקסט". בפרט, הראיות שהביאו מן התלמוד בעניין זה אינן נכונות [5]. אבל כיוון שהפרכנו לעיל את "טיעון הטקסט", ו"הנחה ב" אינה רלוונטית עוד לענייננו, נשאיר את הדיון בכך להזדמנות מתאימה יותר.

3. מקי ושות' [4] מציגים טבלה (מס' 4), ובה הם מדגימים כיצד תוצאות הניסויים בוורסיות אחרות של בראשית מתקלקלות לעומת התוצאה המקורית בנוסח קורן.

פירושה של טבלה זו לפי הלוגיקה שלהם הוא לפי הטיעון הבא:

"טיעון הטקסט" נכון לכן אין הצפנה אמיתית בנוסח קורן לכן התוצאה של WRR הושגה על ידי "תפירה" דווקא עבור נוסח קורן לכן בנוסחים אחרים מתקלקלת התוצאה, והטבלה מדגימה את תוצאות "התפירה".

אבל, לאחר שהפרכנו את "טיעון הטקסט", לטבלה זו יש פירוש אחר לגמרי:

"טיעון הטקסט" אינו נכון ויש הצפנה אמיתית בנוסח המקובל בידינו לכן התוצאה של WRR מצביעה של הצלחה אמיתית עבור נוסח קורן לכן, הטבלה מדגימה כי ההצפנה שהתגלתה בימינו בנוסח המקובל (נוסח קורן) של בראשית היא במיטבה בטקסט זה לעומת הנוסחים האחרים של בראשית שהובאו בטבלה.

 

מקורות

1. מאמרנו:

Witztum, D., Rips, E. and Rosenberg, Y. (1994). Equidistant Letter Sequences in the Book of Genesis. Statist. Sci. 9 No. 3 429-438.i
(חזור)

2. ויצטום, ד. (התשנ"ח). על הרמז בדילוג השווה: מדידה חדשה של מדגם גדולי התורה. בדד, כתב-עת לעניני תורה ומדע, חוב' 7, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
(חזור)

3. כהן, מ. (התש"ס). הפן הדתי והפן המדעי של הוויכוח על הקודים המוצפנים בתורה בדילוג שווה. נמצא באתר: http://cs.anu.edu.au/ ~ bdm/dilugim.
(חזור)

4. המאמר:

McKay, B. D., Bar-Natan, D., Bar-Hillel, M. and Kalai, G. (1999). Solving the Bible Code puzzle. Statist. Sci. 14 No. 2 150-173.i
(חזור)

5. ראו למשל, ויצטום ד. (התשס"א). בעניין "לא בקיאינן" בחסרות ויתרות (פירוש הגמרא במסכת קידושין דף ל ע"א).
(חזור)

 

חזור לראש הדף