 |
|||||||||
ב"ה חנוכה התשע"ו
מתתיהו ובניומאת דורון ויצטוםהניסוי המתואר כאן נתפרסם לראשונה במאמרנו, "צֹפן חבוי בדילוג שווה בספר בראשית", אשר חובר עם אליהו ריפס ויואב רוזנברג כמאמר נילווה להרצאת אורח שניתנה על ידי פרופסור ריפס לפני האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בכ"ח אדר התשנ"ו (19 במרס 96'). הרעיון לניסוי הוצע על ידי ד"ר שלום סרברניק (שלא השתתף במחקר הצופן באופן פעיל).
בנספח לאותו מאמר ישנו פירוט של המדגם עצמו. בהתחשב בעובדה כי במקורות מופיע שמו של מתִתיהו גם כ"מתִתיה" [1] , נקבעה הכותרת לפי שתי האפשרויות.
אלה הביטויים הקצרים מסוגם, ביחיד וברבים. לדוגמא, אם נכתוב "בן של מתתיה" במקום "בן למתתיה", נקבל ביטוי ארוך יותר. בהמשך מתברר כי אומנם נראה
עד כאן לעניין הכותרת. רשימת הביטויים מורכבת משני חלקים:
המדגם בנוי מזוגות של ביטויים: בכל זוג, הביטוי האחד הוא ביטוי הכותרת, והביטוי השני הוא אחד מן הביטויים ברשימה.
במלים אחרות, נבדוק את המדגם הבא:
המדגם "בן למתתיה" הצליח בצורה מפתיעה: המובהקות שדווחה במאמר היתה p=0.0000028. בבקורת עבודה זו נטען, כי גם הכינוי "חשמונאי" היה צריך להכלל בין הביטויים המתארים את מתתיה, כי כך נאמר בתפילת "על הנסים": "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו." אומנם, נמנעתי מכך במדגם המקורי, כי אין הדבר מוסכם במקורות חז"ל כי הכינוי "חשמונאי" מתייחס למתתיה (ראה במקורות שבהערה 1 לעיל). אולם, לשם השלמת התמונה למעוניינים בכך, חישבתי את התוצאה המתקבלת בהוספת "חשמונאי" לביטויי המדגם. התוצאה נחלשת פי 10: p=0.000028. (זו עדיין מובהקות חזקה מאד...) תגובתו של ד"ר סרברניק למדגם היתה אף היא בקורתית. הוא טען, שהרעיון שלו היה בעצם להכין מדגם ללא כינויים, חוץ מאלה הבנויים משמות פרטיים, כלשונו: "משפחולוגיה נֶטו."
בעקבות הפחתת מספר זוגות המדגם נחלשה גם המובהקות: p=0.000035. כמובן, זו עדיין מובהקות חזקה מאד.
מקורות:1. ראה למשל, מסכת סופרים פרק כ' ומסכת מגילה דף י"א ע"ב. (חזור) 2. תולדות עם עולם, בשם יוסיפון כ"ו, כי כשהמליכו את יונתן קראו שמו יהונתן. (חזור)
|
|||||||||
|
|||||||||
 |
© כל החומר באתר זה, בעברית ובאנגלית, שחובר בידי דורון ויצטום, נכתב במקורו בעברית. זכויות היוצר של החומר המוצג באתר זה [למעט חומר שיוצר(י)ו האחר(ים) יוזכר(ו) במפורש], הן של דורון ויצטום, רח' החיד"א 20א, ירושלים, ישראל. |